ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נער שנשלח ע"י מעבידו למספר שליחויות התבקש בין היתר לקנות למעבידו חומר גלם שהיה במבצע ליום אחד. כשחזר העובד לעסק נזכר כי שכח את העניין והמבצע תם. כעת על בעל הבית לקנות את המוצרים ב-600 שקלים יותר. האם על הנער לשלם למעבידו את הסכום?
תשובה:
התשובה בקצרה: הנטיה ההלכתית היא לחייב את השליח משום שהזיק בגרמי את המשלח, אך הלכה למעשה ראוי לעשות פשרה ולחייב את השליח בשני שליש מן הסכום, כלומר ב- 400 ש"ח.
תוספת עיון לביאור התשובה:
ישנו מקרה דומה בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ע"ג עמוד ב'): "אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבן ליה, -משלם ליה כדאזל אפרוותא דזלשפט". כלומר, אדם נתן לחברו מעות זוזים כדי שילך ויקנה לו יין בזול לפי שהיה אז זמן הבציר, וחברו לבסוף לא קנה לו יין באותו הזמן, פסק רב חמא שצריך השליח לשלם למשלחו יין כמחיר הרגיל שבשוק. הגמרא בהמשך מביאה את דעת רב אשי החולקת על רב חמא ופוטרת את השליח משום שאף אם היתנה בפירוש שאם לא יביא יין במחיר הזול ישלם מכיסו את ההפרש יש לפוטרו, משום שהוי אסמכתא, כלומר, הוא לא באמת גמר בדעתו להתחייב לשלם את ההפרש כי ידע שאין קניית היין תלויה רק בו ואינה רק בידו, אלא שתלוי הוא ברצון המוכרים, ואולי לא יסכימו למכור לו, וההלכה נפסקה כרב אשי.
נחזור לרב חמא, כאמור הוא סובר שיש לחייב את השליח בהפרש, והיקשו עליו הראשונים מדוע ניתן לחייבו הרי הנזק שנגרם על ידו למשלח הוא גרמא בלבד ולכן פטור? בדרך ישוב הקושיא נחלקו הראשונים לשתי גישות עיקריות: את הגישה הראשונה שהיא גישת רוב הפוסקים מייצג הרא"ש, שבאמת מדין גרמא יש לפוטרו אלא שמדובר כאן שהיתנה בפירוש שמקבל על עצמו לשלם את ההפרש במקרה ולא יביא יין ולכן חייב, אך רב אשי חולק משום שקבלה זו אינה מועילה משום שהיא אסמכתא.
הגישה השניה היא דעת הריטב"א בשם רבו, שהטעם שרב חמא רצה לחייב את השליח הוא מדין ערב, שהרי המשלח סמך על דיבורו של השליח שיבצע השליחות, ואם היה המשלח יודע שלא יעשה את השליחות היה מטילה על מישהו אחר או מבצע אותה בעצמו, לכן חייב השליח מדינא דגרמי. אמנם רב אשי סובר שיש לפטור את השליח משום שהנזק אינו ברור כלל כי הצלחת הקניה אינה תלויה רק בשליח אלא גם ברצון המוכרים.
החתם סופר (חלק ה' חושן משפט סימן קע"ח) דן בגמרא זו, ואומר שהדיון כאן הוא בדין מבטל כיסו של חברו (המובא בירושלמי), כלומר, מי שמשהה אצלו את מעותיו של חברו הוא פטור מלשלם לו את הרווח שהיה יכול להרוויח בזמן זה, משום שלא הפסידו אלא רק מנע ממנו רווח 1 . אולם מוכח שם בגמרא שאם הרווח היה דבר ודאי וברור הרי שכן צריך לשלם לו על מניעת הרווח, ונחשב שהזיקו בגרמי וחייב. ולבסוף מסכם החתם סופר את ההלכה בלשון זו: "הנותן מעות לשלוחו ליקח לו פירות או סחורה וישב והלך לו ולא קנה כלום וביטל כיסו, אם אין הזיקו של זה ברור - אין לו בו כלום. אבל אם הזיקו של זה ברור, והשליח היה יכול על זה בודאי ופשע ולא עשה, מבואר מהריטב"א הנ"ל שחייב לשלם, ולפי עניות דעתי כל הפוסקים מודים לו. מכל מקום הואיל ולא מצאתי כן להדיא, וכן במרדכי דבבא קמא סימן קט"ו לא משמע קצת כן, על כן כשיבוא לידי אראה לפשר ולבצע על כל פנים".
במקרה שלנו, מדובר בנזק ברור שהרי ודאי שאם השליח היה הולך לחנות בזמן המבצע היו נותנים לו את המוצר במחיר הזול, ומה ששכח נחשב פשיעה. את תשובת החת"ס הנ"ל פסק להלכה המנחת יצחק (ח"י סי' ע"ד). אולם, ישנם רבים החולקים (החזון איש ועוד) על החתם סופר וסוברים שדעת הריטב"א היא דעת יחיד ודעת שאר הראשונים שאין לחייב השליח ללא תנאי מפורש אפילו בנזק ברור.לכן דין זה נתון למעשה במחלוקת הפוסקים.
דברינו עד עתה אמורים בשליח בחינם, אולם בשליח המקבל שכר על השליחות יכול המשלח שהוא המעסיק לומר לו 'בשביל מה אני משלם לך משכורת? כדי שתזכור ותבצע את השליחות, ואם לא ביצעת אין לך משכורת'. וכן כתב בספר נתיבות המשפט (קפ"ג, ס"ק א') שאם מדובר בשליח בשכר על השליח לשלם את הנזק המלא. אמנם ישנם החולקים גם עליו וסוברים שאין הבדל בין שליח בחינם לשליח בשכר, ואת שניהם לא ניתן לחייב ללא תנאי מפורש.
לכן למעשה, היות והדבר נתון במחלוקת הפוסקים הדין עם המוחזק, וכיון שהמשכורת היא ביד המעסיק הוא המוחזק ויכול לומר שקים לו כדעת החתם סופר או כנתיבות המשפט, וכל שכן שיכול לצרף את שתי הדעות יחד. ובקשר לגובה החיוב, היות והחתם סופר כתב בסוף דבריו שיש לעשות פשרה, לכן כתבנו שיש לחייב רק בשיעור שני שליש כנהוג בפשרות.
^ 1.עיין הרחבה בנושא 'דין מבטל כיסו או ממונו של חברו' לקמן בחלק גבורת חנניה עמ' 332.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
