ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- זכויות יוצרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
אם מישהו החליט לתרגם, לדוגמא, את ספרי הרמב"ם לשפה מסוימת והספרים הודפסו ונמכרו, למי מגיע הכסף מהמכירה למדפיס או למתרגם?
תשובה:
בשאלה חסרים פרטים רבים, לכן ננסה בעז"ה לענות באופן כללי.
ניתן לחלק לג' מקרים:
א. המתרגם והמדפיס רוצים לערוך חוזה, ובאים להתייעץ כיצד להתחלק ברווחים.
ב. המתרגם והמדפיס לא הגיעו להסכם מסודר קודם ההדפסה והמכירה, ורק בדיעבד לאחר שנמכרו הספרים מתעורר הויכוח על אופן חלוקת הרווחים.
ג. המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם, כעת מתעורר ויכוח למי מגיעים רווחי המכירה.
נדון בכל מקרה לגופו:
א. לערוך ולסגור חוזה מראש הוא הדבר הנכון והמומלץ לעשותו. בחוזה יופיעו התנאים שעל שני הצדדים לעמוד בהם, וכן אופן חלוקת הרווחים בצורה ברורה, מפורטת ומוסכמת בין שני הצדדים. כמה רווחים יטול כל צד תלוי ברצון הטוב של שני הצדדים, ואם אין מצליחים להגיע להסכמה אפשר לברר אצל הוצאות ספרים גדולות ומולי"ם מה נהוג בדרך כלל לעשות במקרים דומים. אם לאחר מעשה ישנו ויכוח כיצד לנהוג הרי שהחוזה החתום בין שני הצדדים הוא הקובע והמחייב, ומחלוקת בפרשנות החוזה תתברר בבית דין לממונות או בורר שיוסכם ע"י שני הצדדים.
ב. אם לא חתמו על הסכם מראש ולאחר המכירה מתעורר ויכוח לגבי אופן חלוקת הרווחים, גם כאן כדאי לברר מהו האופן הנהוג בשוק העבודה במקרים מעין אלה. אם עדיין לא מצליחים להגיע בעצמם להסכמה יש לפנות לבוררות.
ג. אם המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם אנו נכנסים לסוגיית שימוש בזכויות יוצרים, ובה נחלקו הפוסקים. לדעת חלק מן הפוסקים ליוצר ישנה בעלות ממונית על יצירתו, והמשתמש ללא רשותו הוא גזלן או נהנה מרכושו שצריך לשלם. מאידך, ישנם פוסקים הסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית אך מודים שמכוער מאד להעתיק ולבוז יגיעת האדם ויצירתו בלי לשלם שום תמורה, ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה. וודאי שבדיני ממונות עלינו לנהוג בדרך הישר והרצוי לפני השי"ת.
נחלקו הפוסקים כיצד יש להגדיר 'עבודת תרגום'. לדעת הגר"ש ואזנר אי אפשר לומר שזו "יצירה חדשה" אלא המתרגם חולל "מציאות חדשה", שאינה בגדר יצירה מוחית כמו יצירת ספר חדש. לכן נראה שלכל הפחות המדפיס נהנה מטרחתו של חברו שהרי עבודת התרגום דורשת יגיעה רבה והשקעה גדולה, ולכן על המדפיס לשלם לו דמי טרחתו ויגיעתו (אך הרווחים הם של המדפיס), וכן נראה דעת חתם סופר ור' עקיבא איגר. אולם לדעת הנצי"ב, המלבי"ם והנחל יצחק יש בעלות ממונית על תרגום של חיבור שלם, והרווחים שייכים למתרגם 1 .
למעשה במקרה כזה יש ללכת לבי"ד ממונות או דיין יחיד המוסכם על שני הצדדים משום שהדין תלוי בפרטים נוספים, כגון מהי בדיוק עבודת התרגום כאן, האם לאקונית פשוטה, או שדורשת מומחיות וכשרון רב. כמו כן יש לברר מי כאן המוחזק בספרים ובכסף הרווחים, והנפקא מינה היא אם יכול לטעון קים לי כאחת הדעות.
לכן יש ללכת לדין תורה. והאמת והשלום אהבו.
מקורות: ספר עמק המשפט להרב אברהם יעקב הכהן פרק א', ושם קונטרס בעלות על יצירה סימן כ' עמ' שמ"א-שמ"ה.
^ 1.הגרא"י כלאב שליט"א אמר לי שלדעתו הלכה כדעת הנצי"ב וסיעתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
