ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת חן
מדיניות ממלכתית
בכדי לעמוד על הבנת הדברים עלינו לחדד ולשנן שני יסודות בחיינו האישיים והלאומיים:
היסוד האחד , הוא מטרת הבריאה ומטרת ישראל בעולם. בשורת ישראל לעולם היא כי יש אלקים בקרב הארץ. בניגוד לכל תפיסות העולם שהיו וטענו כי קיימת הפרדה ברורה ומוחלטת בין הקניינים הרוחניים לבין הקניינים החומריים, בין שמים ובין הארץ, ישראל מבשרים את האחדות בעולם. ההכרה כי כל מה שברא הקב"ה בעולם "לכבודו ברא" ולמטרה נעלה מופיע כל אחד על במת ההיסטוריה. המטרה היא "ואנשי קודש תהיו לי" אנשים של קודש. מה שכולם חושבים שאנשים וקדושה הם הפכים, אנו מגלים בחיינו את החיבור לחיי קדושה.
לשם כך , "צריך דווקא , שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית...למען דעת שלא רק יחידים חכמים מצויינים, חסידים, נזירים ואנשי קודש, חיים באור האידיאה האלקית, כי גם עמים שלמים מתוקנים ומשוכללים בכל תיקוני התרבות והישוב המדיני" (אורות עמ' קד)
רק עם החי בצביון מדיני הכולל את כל הופעות החיים, יכול לגלות את שם ה' בכל התגלויות החיים. רק במדינה יש חיים אישיים ולאומיים, חיי רוח וחיי חומר של פרט וכלל וחיי עם. לכן, אנו רואים בתורה ובחז"ל שהמעמד הגבוה ביותר בעם ישראל הוא המלך. הזהירות בכבודו והחובה כלפיו גדולה אף מהיחס לסנהדרין. עם ישראל הוא העם היחיד שהקב"ה נטע בתוכו חיי קדושה עליונה זו המתפשטת בכל חלקי החיים, כך נטע זאת בארצנו הקדושה ובהופעת המלכות בישראל.
היסוד השני הוא ההבחנה בין נגלה לנסתר, בין כוחות החיים הפנימיים לבין התגלותם בפועל, בין סגולה לבחירה. אמרו חז"ל: "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא". כל יהודי יש בו את הקדושה העליונה של קדושת ישראל. גם אם בפועל אינו מתנהג כהלכה, קדושה זו איננה זזה ממנו. כך גם קדושת ארץ ישראל קיימת לעולם ואין הדבר תלוי במעשים הנעשים בה. גם בשעה שעם ישראל מתנהג לצערנו לא כראוי, הוא מייצג את שם ה' בעולם ומעלתו הפנימית לא זזה ממנו. כך אומר הנביא יחזקאל לאחר שהקב"ה הגלה את ישראל עקב מעשיהם הרעים : "ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו". העובדה שעם ה' בגלות מהווה חילול שם ה' גם אם הם לא מתנהגים כראו, כך גם היחס למלכי ישראל. גם בשעה שהיו מלכי ישראל מתנהגים שלא כראוי ואפילו החטיאו את הרבים היה אליהם יחס של כבוד. אליהו התנהג בכבוד לאחאב שהיה רשע. אין בכבוד שחלק אליהו לאחאב בכדי למנוע התנגדות לדרכו הרעה. אך מלך ישראל מייצג את עם ישראל בעולם מכוחו הפנימי ולכן היחס אליו הוא יחס של כבוד, כיחס אל כל יהודי. בכל התקופה הנקראת בפינו תקופת המלכים היו מלכים טובים וצדיקים והיו רעים ופושעים ובכל אופן התנ"ך קורא להם ומתייחס אליהם כמלכים.
השאיפה לצדדים רוחניים של האומה אינה מספקת, אלא יש לשאוף לבנין מלכות ישראל, הווה אומר מדינת ישראל. דרשו חז"ל: "הנה מלכך יבוא לך - זה שנקרא מלך, שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקב"ה מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אע"פ שדברי תורה חביבים עליכם , לא יפה שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי".
מדינת ישראל מייצגת את שם ה' בעולם. יש בה את המטרה האידיאלית של חיים שלמים באור האידיאה האלקית. מדינת ישראל היא הגילוי המלא והשלם של כסא ה' בעולם, מלכות ה' בעולם. זוהי מציאות עצמית, פנימית, שלא מתחילה במעשים ש"המדינה עושה". העובדה שלעם ישראל יש מדינה באר"י מהווה יסוד בגילוי השכינה בארץ. גם אם הממשל יהיה רשע ביותר ועם ישראל יעבוד עבודה זרה, כל זמן שעם ישראל חי בארצו ובשלטון עצמי, הוא הוא המייצג את שם ה' בעולם ובעצם המציאות הזו יש קידוש ה'. מובן שאנו חפצים שגם בפועל נתנהג בשלמות על פי הדרכת התורה, אך כשם שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא,קל וחומר שמדינת ישראל ומלכות ישראל, לעולם יש בהם את קדושת העם והמלכות גם אם יש לתקן את הצדדים החיצוניים של מעשיהם. יציאת מצרים היתה בשעה שעם ישראל היה שקוע במ"ט שערי טומאה בכדי ללמדנו שהקב"ה בוחר בנו ומוציא אותנו ממצרים בגלל מעלתנו הפנימית ולא בגלל מעשינו המתגלים בפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
