ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת-חן
הנזק שנגרם לישראל בדעת ההקהל בדוח המקורי של גולדסטון בלתי ניתן לתקנה כמעט. אפילו כשחזר בו, לא הציע השופט גולדסטון שום התנצלות על הדוח השגוי ועל המסקנות המרושעות שלו בעניין "פשעי המלחמה" של ישראל והוא אף מוסיף לרמוז שאי שיתוף הפעולה של ישראל עם הוועדה אחראי במידה רבה לדוח השגוי של הוועדה. גולדסטון עצמו מודה שהיתה זאת תמימות מחרידה לחשוב שהחמאס ינהל חקירות כלשהן או יתחרט על חלק ממעשיו, או על ירי ללא אבחנה של טילים לעבר מטרות אזרחיות בישראל. על אף שהוא רומז לזה, תהיה זאת תמימות גדולה מצד ישראל להאמין שתזכה לשימוע הוגן ונטול דעות קדומות בוועדה של האו"ם שמוטה כל כך נגד ישראל.
כל התהליך המזוהם היה רק עוד תרגיל בדה-לגיטימציה של ישראל על ידי העולם המוסלמי והאירופי, תהליך שהחל בוועידת דרבן הידועה לשמצה ונמשך מאז ברחבי העולם כולו.
לאחר שכל זה נאמר, יש מידה של אצילות נפש בהודאה של גולדסטון. שמעון פרס מעולם לא הודה שהסכמי אוסלו היו טעות. ציפי לבני או אהוד אולמרט מעולם לא הודו שתמיכתם בהרס גוש קטיף הייתה משגה חמור. אהוד ברק מעולם לא התייחס לנטישה המבישה של לבנון שהובילה למלחמות ולעליית החיזבאללה. בארצנו, כל המנהיגים - הדתיים, הפוליטיים, החברתיים והחינוכיים - אינם טועים לעולם. אין אחריות אישית על תקלות בשיקול דעת או שגיאות במדיניות. רק התנהגות פלילית של המנהיגים מביאה בסופו של דבר למפלתם, אך אפילו אז אין כמעט הודאה באשמה או התנצלות בפני הציבור שסבל. כולם חפים מפשע גם כשהוכחה אשמתם.
הצורך להודות באשמה ולהכיר בחטאים שבמעשה ובאי-מעשה הם עיקר גדול ביהדות. התורה מלמדת אותנו שאין אדם, גדול ככל שיהיה, שאינו חוטא. המסורת היהודית גורסת שההבדל העיקרי בין שאול לדוד היה טמון בחוסר יכולתו של שאול להכיר בטעותו במלחמה נגד עמלק, כשדוד, לעומתו, הודה בפומבי בשגיאותיו. היהדות מכירה בכך שאנשים בתפקידי מנהיגות טועים. זה טבע האדם. אך היא תמיד דורשת אחריות וחרטה מאותם מנהיגים. לפיכך דווקא ההצהרה השנייה הזאת של ריצ'רד גולדסטון, הודאתו בטעותו, צריכה לשמש כתוכחה לחברה שלנו ולמנהיגיה.
שלמה המלך אומר במשלי "מודה ועוזב ירוחם". בלי הודאה אישית בחטא או בטעות, לא יכולה להיות סליחה או מחילה. הכהן הגדול של עם ישראל היה צריך להתוודות על חטאיו האישיים ביום הכיפורים לפני שיכול היה לבקש משמים מחילה למען עם ישראל. בכל הספרות הרבנית אנחנו רואים נכונות של אנשים דגולים להכיר בכך שהם התעלמו ממשהו, ששגו בשיקול דעתם או טעו בחשיבתם בפסיקה קודמת. אנחנו רואים מקרים רבים בשו"ת הרבניים שבהם תשובה מאוחרת יותר באותו נושא מכילה הודאה בכך שהתשובה הראשונה הייתה שגויה ושלא צריך להישמע לה עוד. כל סופר יאמר לכם שאלמלא התעקשות העורך של יצירתו, שום מילה יקרה מהיצירה המקורית שלו לא היתה משתנה או מתוקנת. קשה למחוק. קשה אף יותר להודות בפני עצמך, וקל וחומר בפומבי, שטעית.
השופט גולדסטון אולי הציל את שמו מגינוי נצחי בהיסטוריה היהודית בהצהרה שבה חזר בו מדבריו הקודמים על מעשי ישראל נגד החמאס בעזה. אין זה מתפקידי להכריע מה בדיוק הוא צריך לעשות עכשיו כדי לבטל את השפעות הדוח המקורי שלו, אך אני סבור שראוי לשבח אותו על ההצהרה החדשה שהצהיר בפומבי ועל כך שהכיר בכך שהוא זה שטעה. הלוואי שעוד אנשים ילכו בעקבותיו בעניין זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
