ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
האם באופן בו ברור לי כמעט באופן מוחלט שהנתבע לא יופיע בבית דין רבני, האם ישנה אפשרות לקצר הליך זה, ולתובעו מיד בערכאות?
כתב סירוב - דיני ממונות
אם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חייב לי כסף, האם אני חייב לפנות אליו תחילה בבקשה להתדיין בבית דין לפני שאני תובע אותו בבית משפט או שמא לנוכח העובדה שברור שלא ישתף פעולה, עדיף ללכת כבר מיד לבית המשפט?
כמו כן, מה קורה במקרה בו אפקט ההפתעה חשוב, כי אני רוצה להגיש עיקול לפני הגשת התביעה על מנת שלא יבריח נכסים, ועל מנת שלא אמצא את עצמי עומד בפני שוקת שבורה?
תשובה:
בכל תביעה יש לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה היהודית. אם הנתבע אינו מוכן לבוא לבית דין ישנן ג' גישות בראשונים מתי מותר לתובעו בערכאות:
א. דעת רב שרירא גאון (מובא בבה"ת): רק לאחר שהתדיינו שניהם בבית דין ויצא חייב ומסרב לקיים את פסק הדין, מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק בית דין.
נחלקו האחרונים לדבריו האם צריך לקבל רשות מפורשת מבית דין בכדי לכופו בערכאות: לדעת ה"ירך אברהם" צריך את רשותם לכך, אולם לדעת ה"טוב טעם ודעת" ה"תומים" וה"נתיבות": אין צורך.
ב. דעת הרמב"ם: יתבענו בבית דין, ואם לא יבוא יקבל מבית הדין רשות לתבוע בערכאות.
ג. דעת רב פלטאי גאון (מובא ברא"ש): כשהמדובר בנתבע שאינו אדם אלם, ניתן לתובעו בערכאות ישירות מבלי לטול רשות מבית הדין לכך.
השו"ע (חו"מ כ"ו, ב') פסק כדברי הרמב"ם:
"הייתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו".
כלומר, על-מנת לתבוע אדם בערכאות צריך לתובעו בבית-דין תחילה, ואך במקרה שייסרב או אז תינתן לו הרשות לתובעו בערכאות.
בחלק "גבורת חנניה" שבספרנו נידון עניין זה באריכות שם העלנו שניתן לחלק את הדין לשלושה סוגי נתבעים:
א. שומר תורה ומצוות – חובה לקבל רשות מבית דין.
ב. מחלל שבת בפרהסיא 1 – דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מבית הדין (ע"פ דברי המנחת יצחק) 2 .
ג. חברה ממשלתית או מסחרית 3 – אין צריך רשות.
זאת בהסתמך על צירוף שלושת הטעמים הבאים:
דעת רב פלטאי גאון הנזכרת שכשברור שיסרב להתדיין בפני בית דין ניתן לתובעו לערכאות מיד. זאת ועוד, החברות חתומות על שטר מפורש שבשעת הצורך ייפנו לדיון בבית-משפט. מלבד זאת, ניתן לדון את החברות כדין 'גברא אלמא' שאין לחשוש בו לתקלה, באופן-זה לדעת חלק מן הפוסקים ניתן לתובעו ישירות לערכאות.
^ 1.בהגדרת מחלל שבת בפרהסיא נחלקו הפוסקים, ישנם האומרים שצריך עדים לכך, וישנם האומרים שמי שמוחזק לרשע ומפורסם א"צ עדים אלא נפסל על פי חזקתו, וכמו כן נחלקו האם צריך שיחלל דווקא בפני עשרה גדולים או שדי בכך אם עשרה יודעים על כך, ויש שיטה לפיה אם בוש לחלל שבת בפני אדם גדול אינו נחשב לפרהסיא שהרי ההגדרה תלויה בחוצפה ופריקת עול, וישנה דעת העיטור שהיא דעה יחידאה שפרהסיא הכוונה דווקא למלאכות קרקע או לקרבנות. עיין בכל זה במשפטי עוזיאל (ג, או"ח נ"ו), ובמנחת יצחק (ו,ט) וביביע אומר (א, יו"ד י"א).
^ 2.בשולי התשובה: יש לדעת שפעמים רבות אף שלמראה עינים נראה שהנתבע לא יסכים להתדיין בדיני תורה, האמת אינה כן.
דוגמא לדבר שמעתי מידידי הרב עידו רכניץ, מנהל בתי הדין של "גזית": מעשה באברך חשוב אחד אשר היה לו סכסוך ממוני עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובצר לו פנה להרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשאלה כיצד עליו לנהוג, מאחר וברור לו שבעל-דינו יסרב להתדיין בפני בית-דין. הרב הורה לו שאינו צריך ללכת לבית דין מוסמך אלא ניתן להקים "בית דין" על ידי ג' מאברכי הכולל שישלחו לו זימון לבוא, וכאשר לא יבוא יתנו לו רשות בכתב לתבוע בערכאות, ודי בזה. וכך היה, לצורך העניין הוקם "בית דין", ונשלחה לאותו נתבע הזמנה לבוא לדין תורה שם. למרבה ההפתעה, כעבור כמה ימים הודיע הנתבע שהוא מוכן לבוא ולהתדיין בפני "בית הדין" ששלח לו זימון, ושבכוונתו להגיע למועד שנקבע לו.
^ 3.ישנו הבדל בין חברה ממשלתית המחוייבת על פי חוק להתדיין בערכאות, לבין חברה מסחרית שאינה מחוייבת לכך. לכן בחברה מסחרית ההיתר הוא דווקא אם ברור לו כשמש שאכן יסרבו לבוא לבית דין, ועיין הערה קודמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
