ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה..." (שמות ל"ח כא).
משה רבנו נותן דין וחשבון (מאזן כספי מבוקר) על ההוצאות וההכנסות של פרויקט בנין המשכן. שואל המדרש: "ולמה עשה עמהם חשבון, והקב"ה מאמינו, שנאמר, "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא"? (במדבר י"ב ז)
המדרש עונה תשובה קשה ומצמררת שיש ללמוד ממנה לקח לדורות וז"ל:
"אלא ששמע משה ישראל מדברים מאחריו, ...ומה היו אומרים? .. היו אומרים ראה צואר, ראה שוקים, אוכל משל יהודים, ושותה משל יהודים, וכל מה שיש לו מן היהודים, וחבירו משיבו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר, כיון ששמע משה כך אמר להן חייכם משהמשכן נגמר אני עושה עמכם חשבון, שנאמר אלה פקודי המשכן"
(מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן ד).
מדרש נוסף מתאר את הדרמה שהתרחשה עם מסירת הדו"ח:
"משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם בואו ואעשה לפניכם חשבון, נתכנסו כל ישראל עד שהוא יושב ומחשב שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל, שעשה ווים לעמודים" (שם).
אין לשער את גודל התדהמה בקהל כשהתברר, לכאורה, שנעלם סכום ענק מהתקציב. הפתרון היה דרמטי לא פחות:
"יצאה בת קול ואמרה שאותו האלף הידוע אשר אמרתם ושבע המאות הידועים אשר אמרתם שמשה לקחם לא כן הוא, אלא עשה אותם ווים לעמודים".
זו הסיבה שהכתוב מיידע את הסכום ששימש ליצור ווי העמודים:
"וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים" (שמות ל"ח כ"ח).
סוגיא זו היוותה בסיס לפולמוסים גם בדורות מאוחרים יותר כמו שמספר התלמוד הירושלמי:
"שאל אנטיגנס הגמון לרבן יוחנן בן זכאי משה רבכם או גנב היה או לא בקי בחשבון..." (סנהדרין פרק א ה"ד). (עיינו בפרשנים הדנים בהסבר פרטי הדוח ובעיקר בשאלה למה אין דו"ח על הזהב ואכמ"ל).
אם משה רבנו כך, מה יענו אזובי הקיר?
דווקא בפרשת שקלים, הזמן שבו מכריזים על הצדקה, נקרא לעולם התורה והישיבות להוביל את הדרך של:
"וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְקֹוָק וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְקֹוָק" (במדבר לב, כב)
"וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם" (משלי פרק ג' ד).
ניהול שקוף, הקפדה על חוקי המס ועל כללי מינהל תקין לפי חוק העמותות, הקפדה על זכויות העובדים ומתן תנאים סוציאליים.
גם לציבור יש יכולת להשפיע בתחום זה, אם יקפיד לדרוש מעולם התורה אליו הוא תורם, עמידה בכללים אלה.
אסיים את דברי בעצה טובה לחברי ראשי הישיבות והמוסדות התורניים:
וותרו על זכות החתימה בחשבונות העמותה! השאירו זכות זו שהיא בעצם חובה, למתנדבים שאינם מקבלי שכר, החברים בוועד העמותה.
גם הפרדה זו בין תורה לכספים תגדיל קידוש שם שמים ואהבת תורה. כך נלך ולו מעט בדרכו של משה רבנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
