ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
נכון להיום, באנו להיות תלמידים של הרב הגדול הגאון רבנו ראש הישיבה הרב דוב ליאור. סִפְּרו לנו שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה שר בשמחת התורה: דוב "לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" (תהלים קיט, עב).
חז"ל הגדירו שגדולתם של תלמידי חכמים נמדדת 'בחכמה ובמניין', ויש מהראשונים שכתבו ש'מניין' הכוונה למניין התלמידים. נמצא שזה סדר הדדי כזה, הרב מְגַדֵּל את התלמידים, התלמידים מתגדלים מהרב ומגדלים את הרב 'ומתלמידי יותר מכולם' (תענית ז.).
ראוי להבין: כל מה שהולך ונעשה לנגד עינינו הוא סדרה של בירורים לעניינה של תורה. הקב"ה מעביר אותנו בירורים על גבי בירורים על מנת שיהיה מבורר קודם כל בתוכנו פנימה, ואנחנו מאמינים שמתוך בתי המדרש ומתוך ההתעוררות הפנימית דברים הולכים ונבנים בכלל ישראל.
המאור הגדול שהאיר לנו את המשנה הסדורה של עניינה של תורה במדינה, כהמשך ממרן הרב זצ"ל, היה כמובן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל שחווה את תקומתה של המדינה והאיר את עניינה מתוך התורה.
כיון שאנו נמצאים ימים ספורים אחרי מועד עלייתו לגנזי מרומים של רבנו הגדול הרב צבי יהודה זצ"ל, והחודש אנחנו נכנסים לשנת השלושים להעלותו מעימנו, אני ממליץ לכולנו, לרבנן ותלמידהון, לנצל את החודש הזה, את הימים האלה, ואת כל השנה הקרובה – להידבק בו יותר ויותר, ולהכתיב לעצמנו עיון וההעמקה בתורה המפוארה, שידעה להרכיב את הדברים זה על גבי זה, וזה בתוך זה ולשזור משזרת נפלאה של משניות הגאולה, המורכבות והמסובכות – וע"י כך יתבררו בעז"ה הדברים.
וכבודה של תורה שלשמה אנו מתכנסים עכשיו עמדה בראש מעייניו של רבנו.
ואלו דבריו 1 בכינוס לכבודה של הרבנות הראשית, לעומת ניסיון להצר את צעדיה:
"הרבנות הראשית לישראל נקראה במלא תפארתו של קדוש השם והארת נשמתה של תקומת ישראל ותחייתה בדבר קדשו. לפיכך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא' (יחזקאל לו, ח; סנהדרין צח.) בשכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית ורבונותה הממשלתית בארץ חייה,"
בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
שמתחילה מכוחה של תורה ומגיעה ומחָיה את כל מרחבי החיים לכל סידוריהם – גם מי שלא נמצאים שם חייבים להסכים לדברים הפשוטים הללו, שגם להם יש מקום: בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
"ישרות יש לדרוש, הגינות, הגינות תרבותית, הגינות אנושית וישראלית כלפי מוסד הנהגתה הראשית של תורת ישראל ודבר נצחו בארץ חייו."
ומסכם הרב צבי יהודה:
"ומתוך כנוס צדיקים זה של מלכות התורה – ב"ה שזכינו לו, ברוך חכם הרזים, 'חשיביתו כששים ריבוא' (ברכות נח:), בכוחם ושליחותם של רבותינו גדולי הדורות ברוח ד' אשר עלינו, רבונו של עולם נותן התורה לעם סגולתו, המרחף פה באולם, ישמע מתוכנו לא קול חלושה, לא קול קינים והגה, לא קול ענות, אלא קול גבורה, עוז והדר, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, לחסן קדושת ישראל ואורייתא..."
במקביל, מורה רבנו גם לנו, ת"ח, את המוטל עלינו – להיות גדולים באמונת עיתנו ובשום אופן לא להיות קטנים:
"נתרומם ונאמץ כולנו, בגבורת קדש ועז שלום, שלום של תורה ותפארת מלכותה, למדת צדיקים המאמינים ורואים את יד ד' נותן התורה בונה ירושלים ומקבץ נדחי ישראל. מתוך כך, יהי נעם ד' עלינו להגדיל תורה ולהאדיר תקפה, ויראו גם כל עמי הארץ אשר בתוכנו את קדוש השם הגדול הנקרא על עמו ועל נחלתו, ויקֻיַם בנו: ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ויקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ע"פ ישעיה א, כו), ונזכה לגאולה שלמה ואמיתית בב"א".
הדברים האלה שהיו נכונים בזמן שרבנו כתב אותם, נכונים היום וביתר תגבור לפי שכלול וריבוי של ישיבות ותלמידים שגדלים לאורם. ואנו בטוחים, בעז"ה, שמתוך עמל של תורה ומתוך התגדלות בתורה של תלמידים, ושל רבנים שיאירו להם את הדרך – ודאי שדברי הרב צבי יהודה על חוסן קדושת ישראל ואורייתא ילכו ויתרוממו ובעז"ה נזכה לילך מחיל אל חיל עד אשר נֵראה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (ע"פ תהלים פד, ח).
^ 1.'לקיומה של הרבנות הראשית (דברים בכינוס הגדול של מאות רבני ישראל ט"ו בכסלו תשכ"א)', לנת"י, ח"א (עמ' שיט במהד' בית אל); ההדגשות במקור.
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.
דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
