ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לשתי בחינות אלו יש ביטוי הלכתי: מצד אחד קבעו הפוסקים שנשים יכולות להתפלל את כל התפילה כולה בלי להחסיר מאומה, ומצד שני הסכימו שאשה יכולה לצאת ידי חובה בתפילה אחת ביום, ואפילו בבקשת תחנונים כלשהי.
על כרחנו שמעלתה העצומה של האשה בתפילה קשורה במיעוט הטיפולים הנדרשים ממנה בתיקון חיי העולם, ומתוך כך עולה סגולתה הפנימית בהשתייכותה לתיקון הכולל העולמי.
תפילת חכמים
יחס דומה מצאנו בהלכה מלבד לנשים, שנחשבות במבט שטחי כחסרות מצד חיובן החלקי בתורה ובמצוות, לסוג אחר של אנשים בעם ישראל שהתייחסותם ללימוד התורה היא המקיפה ביותר מבין כולנו והם הנחשבים לעילית האריסטוקרטית של העם, והכוונה לתלמידי החכמים. כתב השו"ע 3 על פי הגמרא במסכת שבת 4 , שתלמידי חכמים הדבקים בתורה יומם ולילה עד שאפשר לומר עליהם שתורתם היא אומנותם, כר' שמעון בן יוחאי וחבריו, פטורים מתפילה. אבל הוסיף ואמר: בימינו אנו מפסיקים לתפילה, והכוונה אפילו לתלמידי חכמים הגדולים שבדור. יש לזכור כי בדורו של השו"ע שכנו כבוד בעירו, מלבדו, עוד גדולי עולם מצוקי ארץ כהאר"י הקדוש, המבי"ט, המהר"ם אלשיך ועוד, תקצר היריעה מלהזכירם. אפילו הם לא נכללו בגדר זה של תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, וחייבים היו להתפלל שלוש תפילות.
יש לחקור מדוע תלמיד חכם כר' שמעון בר יוחאי לא יתפלל, הרי תפילתו היתה מקובלת ביותר? וישנם סיפורים רבים בגמרא על גודל מעלת תפילתו, שהיה הוא שייך לסוג של אותם צדיקים שנאמר עליהם: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" 5 . שמא נאמר, ר' שמעון גדלה זכותו ומעלתו מפני צדקותו הגדולה, אבל אין להקיש ממעלתו המיוחדת על מעלת תלמיד חכם שכוחו הוא כח התורה הנמשך אל לומדיה?
אולם מצינו שבמסכת בבא בתרא 6 הזכירה הגמרא: "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל תלמיד חכם שבעירו ויבקש עליו רחמים". אם כן קבעה הגמרא, שכח התפילה הגדול הוא בגלל לימוד התורה, ולא סיבה אחרת, שהרי לא נזכר ילך אצל צדיק גדול, או חסיד ובעל מעשים, אלא דוקא אצל תלמיד חכם. מכאן שכח התלמיד חכם הנובע מכח התורה, הוא המתאים והראוי ביותר לתפילה, ואם כן מדוע פטור מתפילה העוסק בתורה תדיר? שאלה זו ביסודה היא מגמתית-ערכית בגלל כדאיות התפילה, שהרי בודאי השתתפותם של אנשים גדולים וצדיקים בתפילה תרומם את כל הציבור ותפילתו. ולהיפך, היעדרותם של תלמידי חכמים מתפילה תגרום נזק רב למדרגת התפילה של הציבור, שיחסר את העילית שבו.
נוסף לכל השאלות האלו, יש תמיהה גדולה מהצד ההלכתי. הרי כלל בידינו שאדם העוסק בתורה ויש לפניו מצוה עוברת, שאם לא יקיימנה לא תתקיים, חייב להתבטל מתלמודו בשביל לקיים את המצוה, ואפילו המצוה היא מדברי סופרים. והזכיר בעל המשנה ברורה 7 את מאמר הגמרא, שהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא. כך, שאפילו אם ננקוט כשיטת הפוסקים הסוברים שחיוב התפילה הוא דרבנן, איך ייתכן שלומד תורה יפטר מן התפילה?
תורת החכם כוללת בתוכה תפילה
נראה לבאר על פי הגמרא במסכת שבת 8 , שם מסופר שר' זירא ור' ירמיה, שניהם מגדולי האמוראים שהיו בארץ ישראל, היו עוסקים בתורה והגיע זמן התפילה, והיה ר' ירמיה מפציר בר' זירא להפסיק את הלימוד על מנת להתפלל. קרא עליו ר' זירא את הדברים הבאים: "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה", כלומר- מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.
משמעות הדברים היא כך: ענינה של התפילה הוא בקשה מלפני רבון כל המעשים למילוי הצרכים שלנו בעולם הזה. צרכי הגוף וצרכי הנפש, צרכי הציבור וצרכי היחיד. מילוי צרכים אלו הוא על מנת להמשיך את קיומנו בעולם הזה, שכל הבריות שבו קיומם זמני בלבד, אם מעט ואם הרבה, כנאמר באיוב: "הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו" 9 . החיים אינם יכולים להיות נצחיים, והם מוגבלים בעצם היותם חיי גוף בעולמנו זה, שגם הגוף וגם העולם בצורתו הנוכחית עתידים הם לכליון, מאז חטאו של האדם.
התורה שהיא עץ החיים, כנאמר בספר משלי 10 , פועלת כאן ומשפיעה לנצח. מקור ההגיונות והרצונות שבה הלוא הוא במחשבת הבורא וברצונו, שהם גבוהים מהעולם כולו עם כל המדרגות שבו, מהתחתונות ועד העליונות. התורה ומצוותיה הם אלה שמשכללים את כל העולם ומרימים אותו משפלותו, עד שיגיע למצב בו יהיה שלם מכל חסרונותיו. משה רבנו, מקבל התורה, עמד ארבעים יום וארבעים לילה בלי מאכל ומשתה, קרע את מי ים סוף לגזרים, נכנס בתוך האש, הענן והערפל, וזרחו פניו באור נפלא, עד שלא יכלו בני ישראל, שעמדו במעמד הר סיני, להביט בו. כוחות אלו נתגלו על ידי משה בזכות שליחותו לקבלת התורה בהר סיני.
אם כן מה שהתפילה פועלת בקטנות, פועלת התורה בגדלות עצומה ונפלאה לעולם הזה ולעולם הבא, לשעה ולנצח. כל כח התפילה בא בזכות התורה, ואם כן אין הלומד תורה פחות בערכו מן המתפלל, והוא פועל לתקן עולם יותר ממנו ומכל אחד אחר. תלמידי חכמים הם הבנאים הגדולים של בית ישראל ושל העולם כולו. גם בערך ההווה הזמני וגם לעתיד הרחוק הנפלא.
מכאן שפגיעה בתלמידי חכמים היא פגיעה בצפור נפשה של האומה כולה. אין קיום לעם ישראל בלי תלמידי חכמים. אולם, דוקא מפני שכל כך גדולה הסכנה לאומה ברדיפת תלמידי חכמים, זהו גם מקור לבטחון גדול שהדבר לא יצליח, כיון שעל קיום האומה כרת הקב"ה ברית, שלא יצליח שום אויב להשבית את קיומה ח"ו. לכן ברור שגם אם תהיה סכנה לתלמידי חכמים בודאי הקב"ה יתערב. כך נאמר במסכת ברכות 11 , שתלמיד חכם שנפגע או מתבזה הקב"ה יתבע בעצמו את כבודו, ויעניש את הפוגעים בו בלי שהייה מיותרת. ושומר נפשו יזהר מפני פגיעה בתלמידי חכמים כאשר יזהר מפני אש בוערת.
חכמי דורנו
למה בכל זאת היום תלמידי חכמים צריכים להתפלל? התשובה היא כפי שנזכר בגמרא 12 ובפוסקים 13 : מפני שאנו פוסקים מן הלימוד למלאכתנו, ולא ייתכן שתהיה התפילה פחותה בערכה מן המלאכה. על כן תלמידי חכמים חייבים להיזהר ולהקפיד להתפלל עם הציבור, ולא לזלזל חלילה בשום תפילה, כיון שמלבד זה שאין להם שום צידוק הלכתי לכך, יש בזה גם חילול שם שמים לעיני המון העם. וכתב המשנה ברורה 14 בשם "הרוקח", שאם תלמיד חכם מבטל תפילה משום לימוד, אפילו לומד עם אחרים כל היום כולו כאילו לא למד, כי אין לנו היום תלמידי חכמים במדרגות של ר' שמעון בר יוחאי וחביריו.
אף על פי כן יש לדעת שאין להקל חלילה בערך רבני וחכמי ישראל שבימינו. אדרבא, דוקא בדור של מיעוט תורה כל אחד מהם יקר מזהב ומפז. ונאמנים דברי חז"ל 15 : "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר 16 : וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
^ 1 ירמיה לא.
^ 2 שמואל א פרקים א-ב.
^ 3 או"ח סימן קו סעיף ב.
^ 4 דף יא ע"א.
^ 5 מסכת תענית דף כג ע"א.
^ 6 דף קטז ע"א.
^ 7 סימן קו ס"ק ז.
^ 8 דף י ע"א.
^ 9 איוב ז, א.
^ 10 ג, יח.
^ 11 דף יט ע"א.
^ 12 מסכת שבת דף יא ע"א.
^ 13 שו"ע סימן קו סעיף ב.
^ 14 שם ס"ק ח.
^ 15 מסכת ברכות דף סד ע"א.
^ 16 ישעיה נד, יג.
^ 2 שמואל א פרקים א-ב.
^ 3 או"ח סימן קו סעיף ב.
^ 4 דף יא ע"א.
^ 5 מסכת תענית דף כג ע"א.
^ 6 דף קטז ע"א.
^ 7 סימן קו ס"ק ז.
^ 8 דף י ע"א.
^ 9 איוב ז, א.
^ 10 ג, יח.
^ 11 דף יט ע"א.
^ 12 מסכת שבת דף יא ע"א.
^ 13 שו"ע סימן קו סעיף ב.
^ 14 שם ס"ק ח.
^ 15 מסכת ברכות דף סד ע"א.
^ 16 ישעיה נד, יג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
