ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
תזכורות
A. מהתורה – בטל ברוב. מדרבנן – חשוב לא בטל, וגם נחשב קבוע (ולכן גם אין כל דפריש).
בדיעבד – עקרונית אפשר להתיר, אלא שבקרבנות יש דין "דיחוי".
(וראינו משנה בדף עז. לגבי עירוב של ראשי עולה בעלת מום עם ראשים כשרים – אם אחד עלה, לר"א - תולין שזה האסור, ואפשר להעלות השאר, חכמים – א"א להעלות השאר).
B. נראה שלושה נושאים:
1. תולין. 2. ביטול חשיבות. 3. חשוב בתערובת של ספ"ס.
א. עוד על ההיתר של "תולין"
A. (עמוד א) רב נחמן-רב – תולין (לגבי טבעת ע"ז שהתערבה בטבעות מותרות (שמהתורה בטלה אך מרבנן לא – כי היא דבר חשוב ), ואחת נפלה לים, תולין והשאר מותרות).
קשה ממשנתנו – שם לא תולין (כי אם תולין, אחרי שבהמה אחת מתה, אפשר לתלות שהיא האסורה ולהתיר את כל השאר (ראשונים – כשלא הורגים ישירות אלא מתות מעצמם בכיפה)).
תשובה – זו מחלוקת תנאים : משנתנו – לא תולין, ר"א (משנה עז.) – כן תולין.
(והגבלה נוספת – ר"א התיר רק שניים שניים (שבזה מוסיף ספק נוסף – כי בכל זוג ודאי יש אחד מותר), ולזה גם ר"נ התכוון).
B. (תחילת עמוד ב) ר"ל – תולין - חבית יין (= חשוב לפי כולם (עב:)) – שהתערבה ב100, ונפלה אחת לים, תולין שהיא האסורה והשאר מותרות.
1. למה צריך גם את ר"נ וגם את ר"ל?
אולי ר"נ – דווקא בע"ז שאין לה מתירין , אך בתרומה – שימכור לכהן.
אולי ר"ל – דווקא בחבית שכולם יודעים שנפלה ויבינו למה התרנו, אך אולי בטבעת נחמיר.
2. האם באמת ר"ל התיר דווקא חבית (שרואים שנפלה)?
רבה – דווקא חבית (אך לא תאנה), רב יוסף – אפילו תאנה (אנשים יבינו שנפלה תאנה, כמו שמבינים שתאנה אחת אסרה את התערובת).
ב. רב – טבעת של ע"ז (="חשוב")
A. שהתערבה ב-100, והתחלקו לשתי קבוצות – 60 ו-40. שתי הבנות במקרה ובדין:
1. טבעת שפרשה מה-40 והתערבה בערימה נוספת -מותרת, מה-60 אסורה.
דחייה – אם ההיתר מצד "כל דפריש" – אז גם ב-60 – הרי פרשה מה-60 וצריך שיהיה מותר.
אלא – כאן אין היתר "כל דפריש" (למה? נניח שהיא נפלה משם לעינינו, ובזה לא אומרים כל דפריש כשהיה "קבוע" (על פי שיטת תוס')).
2. כל הארבעים התערבו בטבעות נוספות -
רב – מותרות (לא בגלל כל דפריש, אלא ספק ספיקא : 1. שמא האיסור ב-60. 2. כל טבעת בערימה השנייה מסופקת). ודבר חשוב בטל בספק ספיקא .
שמואל – אסורות ( בע"ז – גם ספק ספיקא אסור).
B. דיון על ספק ספיקא בע"ז
מיתיבי ( קשה לשמואל ) – ספק ע"ז – אסורה, אך ספק ספיקא - מותרת! - כיצד – כוס ע"ז שנפל לכוסות – אסורים (כוס=חשוב), יצא משם כוס לערימה חדשה (ומשם לעוד ערימה, לרוה"ר לא הכרחי) – מותרים כי זה ספ"ס .
תשובה – זו מחלוקת תנאים, ושמואל סובר כר"י:
כר"י - דתניא – רימון באדן (=חשוב לפי כולם (עב:)) – נפל לרוב , ומשם אחד לרוב אחר -
ר"י – הרוב השני אסור (ספיק ספיקא אסור), ר"ש – הרוב השני מותר.
ר"י – מחמיר ברימון, ודאי יחמיר בע"ז .
ר"ש – מקל ברימון, ומקל בע"ז (כי אחרת – מי אמר את הברייתא של כוס שהתירה בספ"ס בע"ז).
( שמואל כר"י, אך חלקית (כי ר"י מחמיר בכל האיסורים)).
[אמר מר - כר"ש התיר, התיר גם כשהערימה השנייה היתה שלושה. למה לא שניים? 1. אכן גם שניים (שלושה = שניים והוא). 2. כר"א –(רש"י פירוש 1 – בסוגיא א, שגם כשמקלים, צריך למכור בזוגות. פירוש 2 – הכוונה לתנא נוסף ששמואל יכול לסבור כמותו].
ג. ביטול חשיבות החבית הסתומה של תרומה שנפלה בין 100 חביות:
a. האם יכול לפתוח אחת החביות ולבטל חשיבותה?
ר"א – כן (אך כדי שלא יגזול התרומה, יתן 1 מ101 לכהן (="כדי דימועה "),
ר"נ – רק אם נפתחה מעצמה (רא"ש – "אין מבטלים איסור לכתחילה").
b. ר' אושיעא – נפתחו רוב החביות מעצמן – שותה רק מהן , ולא אומרים שהאיסור ברוב ובטל גם מהסתומות.
c. (אגב, מחלוקת תנאים דומה בגיטין (נד:) – אם נפתחו – ר"י – אסורות, רי"ס ור"ש – בשוגג מותר במזיד אסורות).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
