ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מספרים סיפור על יהודי קדוש וגדול (הכניסו כאן כל שם שאתם רוצים) שאמר פעם בצער "כשהייתי צעיר ורק יצאתי מהישיבה למשרת הרבנות הראשונה שלי, הייתי בטוח שאוכל להשפיע על כל האנושות לטובה. ככל שהתבגרתי הבנתי שזה מעבר לכוחותיי, ולכן השקעתי את מאמציי בניסיון לשנות את הקהילה שלי לטובה. כשהתבגרתי עוד יותר, הבנתי שגם זה מעבר לכוחותיי, ולכן החלטתי להשקיע את כוחותיי בחברי הקהילה בבית הכנסת בלבד, כדי לרומם אותם לרמה רוחנית ראויה יותר. כשגיליתי שגם זה מעבר לכוחותיי, בחרתי להשקיע את המאמצים בשיפור משפחתי. כשהתברר לי שגם זה מאמץ עקר, הבנתי סוף סוף שאני צריך להשקיע את כוחי אך ורק בעצמי, במאמץ לשפר את הרמה הרוחנית שלי."
ברור שזאת השקפה פסימית מאוד על ההנהגה הרוחנית של העם היהודי ועל יכולתה לשנות אנשים ולהשפיע עליהם, אך אין ספק שיש פה תובנה בעניין נוח, גדולתו ולבסוף גם אסונו.
נוח בונה את התיבה בפומבי ובהקפדה במשך עשרות שנים. הוא מטיף לבני דורו לחזור מדרכם הרעה ומזהיר מפני האסון המתקרב. הוא סופג לעג ושנאה על מאמציו ועל נבואתו, ונשאר דחוי ומבודד. בסופו של דבר, גם אחדים מצאצאיו בגדו בו ובדרכו בהתנהגותם. לא הטראומה של המבול עצמו מדכאת את נוח אלא יותר העובדה שהוא לא מצא דרך להעביר את המסר שלו לחברה שבה הוא חי ואפילו למשפחה שלו.
התורה מספרת לנו מעט מאוד על נוח אחרי האכזבה שנחל במשפחתו לאחר שכולם יצאו מהתיבה. נראה שנוח איבד את כוח השפעתו על אנשים האחרים לאחר כל כך הרבה שנים שסבל דחייה. הוא לא רואה שום הבדל משמעותי בין האנושות שלפני המבול לזו שאחריו.
גם אברהם עתיד להתמודד עם אכזבות רבות וכישלונות חוזרים ונשנים במשימה שנטל על עצמו להפיץ יראת שמים בעולם של כפירה, הפקרות מוסרית ואלימות. אך כשאברהם נכשל בתחילה עם ישמעאל, הוא מצליח עם יצחק. כשאברהם לא מצליח לגייס את לוט למטרתו, הוא מצליח לפחות להציל אותו מחורבן. כשהוא לא מצליח לשנות את סדום, הוא טורח לפחות לדאוג לכך שהעיר לא תיבנה מחדש לעולם. המבחן האמיתי של המנהיגות הרוחנית הוא במה שהיא עושה אחרי שהאכזבות שמהן היא חששה כל כך אכן התרחשו.
נוח לא הצליח להציל את הדור שלפני המבול, ולכן הוא מתייאש ומוותר גם על הדורות שבאים אחרי המבול. כאן טמונה עיקר הביקורת על האיש הגדול והצדיק הזה שמשתמעת מדברי חז"ל וממסורת היהודית בכל הדורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
