ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
חלק א - דיני הקרבת המנחה
הקדמה על קרבן מנחה - תמיד קודש קודשים , ואכן הנשאר רק לכהנים זכרים בעזרה ליום ולילה. אך הקמיצה כמו בקדשים קלים - בכל העזרה.
א. האם ניתן לקמוץ בתוך ההיכל?
ר' אלעזר - כשירה . מקור - שני הבזיכין שנלקחים מלחם הפנים.
מקשה רב ירמיה מברייתא - "והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו...", מהמקום בו עמד הזר. והרי זר אסור בהיכל (ובן בתירא דורש אחרת).
תירוץ (רב ירמיה/רבי יעקב) - הברייתא לא באה לאפוקי מההיכל, אלא לרבות שאפשר בכל העזרה .
מה היינו חושבים?1. רק בצפון .
[הו"א - בניין אב מעולה .( פירכא - עולה כליל. אז נצרף את חטאת (פירכא - מכפרת) ואשם (פירכא כללית - מיני דמים).
2. רק בקרן דרומית מערבית
["והגישה אל המזבח" (ויקרא ב), "והרים ממנו בקומצו" (שם ו). לכאורה באותו מקום, לכן צריך "וקמץ משם"].
אגב- (מתחת לאמצע)
ב. האם ניתן לשחוט שלמים בהיכל? (בקדשי קדשים אין שאלה, כי צריך צפון).
רי"ח - כשר . מקור - "ושחטו פתח אוהל מועד", לא יהא טפל חמור מהעיקר .
מיתיבי - רי"ח בן בתירא צריך פסוק להתיר אכילת ק"ק בהיכל, וקשה למה לא למד מ"בחצר אוהל מועד יאכלוה" + לא יהא טפל חמור מהעיקר.
תירוץ - לגבי שחיטה - אומרים, לגבי אכילה - לא.
חלק ב - חטאת העוף
עושים את חטאת העוף בצפון.
א. מקור - היקש למנחה (שמגישים אותה לפינה הדרומית-מערבית).
המקור במנחה - ת"ק - שילוב של " לפני ה' " (מערב) ו" אל פני המזבח " (דרום).
(ור"א חולק וסובר שמגישים לדרום, כי המזבח בצפון וכך גם זה מול פתח ההיכל).
ב. A. הסיוג במשנה (לפי רב אשי) - את המליקה בדיעבד אפשר בפינה אחרת .
B. מזים על חצי תחתון, אך מיצוי בדיעבד אפשר גם בחצי עליון , כיוון שבדיעבד לא צריך כלל.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
