ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אדרת בת מרים
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כ"ג מב).
הגמרא דורשת: " כָּל הָאֶזְרָח - "מלמד ש כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה דף כז ע"ב). המדרש מוסיף: " כל האזרח ... לרבות גרים" (ספרא אמור פרשה יב).
פסוק זה מזכיר לנו את הפסוקים שהזכרנו כולנו בתפילת יום הכיפורים לפני נעילת שער:
"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה: ...וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיקֹוָק וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְקֹוָק עַל שִׁגְגָתָם: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה". (במדבר ט"ו כב-כו)
בשבועות האחרונים חזרנו והדגשנו כי הדרך לקבלת סליחה ומחילה היא רק באמצעות ההכללות בכלל. רק סוכה שכל ישראל מוזמנים אליה היא סוכה כשרה למהדרין. אי אפשר להגיע לסוכות מסוג זה בלי לעבור קודם ביום הכיפורים הנפתח בכל נדרי שם אנו מתפללים עם "העבריינים" והמסתיים בתחינה לשמוע שוב את ה"סלחתי" מכח:
"ְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם" (שם)
בדברינו לפרשת "שלח" בשנת תשס"ד ובשנת תשס"ח עסקנו רבות בדברי הרמב"ן, אודות "ציבור ששגג" והנסיבות שהביאו אותו לכך. עי"ש.
בין עשור לסוכות בשנה זו, איננו יכולים להתעלם מהיחס שחלק מהציבור וחלק מהממסד (גם שומר המצוות) נותן לגרים שהצטרפו לעמנו בשנים האחרונות.
הניסיונות בעבר הלא רחוק, לבטל גיורים באופן גורף והניסיון האחרון להטיל דופי בגירותם של מי שעבר תהליך גיור כהלכתו במסגרת צבא ההגנה לישראל, אינם יכולים להישאר ללא תגובה הולמת. רק מי שרוצה להשניא על הציבור את תורת ישראל ולגרום לכך שמדינת היהודים תהפך ח"ו ל"מדינת כל אזרחיה" יתעלם מציווי התורה, שכל מי שנכנס תחת כנפי השכינה, יוזמן אל הסוכה לחסות ב"צילא דמהימנותא" = " כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".
קצרה היריעה במסגרת זו להרחיב על נזק הרוחני של פעולות מסוג זה. לכן נתייחס השבוע לסוגיא מהיבט משפטי תורני אחד.
כלל ברזל קיים במשפטי התורה, הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק:
"בית דינא בתר בית דינא לא דייקי"! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו. שום חברה לא יכולה להרשות לעצמה לחרוג מכלל זה שהרי אחרת אין תקומה וקיום למערכת המשפטית שלה. קל וחומר, שלא יתכן כי שתי מערכות הפועלות מכח החוק של מדינת ישראל יבטלו האחת את פעולותיה של השניה, אם אין הן כפופות זו לזו. אם החברה בישראל תאפשר באמצעות מערכותיה החוקיות "חוכא ואיטלולא" שכזו, מדינת היהודים תהפוך ח"ו ל"מדינת כל שוטיה".
במקרה של הפגיעה במתגיירים מבין חיילי צה"ל, קיים לא רק מעבר על איסור תורה של "אונאת הגר", אלא גם מסר נורא של אי הכרת הטוב, כלפי מי שמוסרים בפועל את חייהם להגנת " כָּל הָאֶזְרָח". דווקא אותם חלקים של החברה שאינם נוטלים חלק במצווה זו חייבים להיות יותר רגישים ולא ליפול בפח של "אי הכרת הטוב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בסוכות הקרוב להיות בבחינת:
" כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
