בשרתי צדק בקהל רב | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
שיחות ליום העצמאות

קטגוריה משנית

3958

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

דוד המלך מבשר צדק לעמו. נאמר בתהלים פרק מ:

"בשרתי צדק בקהל רב, הנה שפתי לא אכלא, ה' אתה ידעת. צדקך לא כסיתי בתוך לבי, אמונתך ותשועתך אמרתי, לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב. אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני, חסדך ואמתך תמיד יצרוני".

הקשו במדרש (ילקוט שמעוני ויקהל):

"וכן דוד הוא אומר: בשרתי צדק בקהל רב, וכי מה בשורה היו ישראל צריכין בימי דוד, והלא כל ימיו של דוד מעין דוגמא של משיח היה? אלא פותח ודורש לפניהם דברי תורה שלא שמעתן אזן מעולם!".

לזכות לראות ישועת ה'
לכאורה לפי פשט הפסוקים, מדובר על בשורת הניצחונות והתשועות, כפי שנאמר שם "לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב", ולכן נראה לענות תשובה המתאימה למציאות שלנו היום. דורנו זכה לראות ישועות גדולות, של מהפך משואה לתקומה, וניצחונות גדולים בכל מלחמות ישראל עד היום, ולמרות כל המצב הקשה שאנו נתונים בו, אם נתבונן נראה את השגחת ה' עלינו, כיצד אנו מסובבים בניסים גדולים, (סיפר ח"כ צבי הנדל שבגוש קטיף נפלו בשנה האחרונה כאלף קטיושות, שהיו יכולות להפיל קרבנות רבים רחמנא לצלן, וכמעט שהם לא גרמו נזק), ואעפ"כ בגלל הצרות שאנו עוברים, קשה להרגיש את גודל אותן הישועות, וצריך אדם גדול כדוד שיבשר צדק בקהל רב, ויעורר אותנו לראות בנפלאות הבורא.
נראה שגם בזמנו של דוד הניצחונות היו מלובות בייסורים ובמאבקים מבית ומחוץ, ולכן גם הוא היה צריך לפקוח עיני הקהל בבשורת ישועת ה' עמם, ורק היום לאחר פרספקטיבה של דורות אפשר לומר שדור היה כעין דור של משיח, ולכן הוא אומר "בשרתי צדק בקהל רב".

אפשר למצוא לכך סימוכין במדרש תהלים על מזמור יח:

"כתוב אחד אומר "מגדול" (שמואל ב', כב, נא), וכתוב אחד אומר "מגדיל" (תהלים יח, נא), ר' יודן אומר לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קימעא קימעא, ומהו מגדיל, לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, עכשיו הן שרוין בצרות גדולות, [וכשתבא הגאולה בבת אחת, אינן יכולין לסבול ישועה גדולה, לפי שהיא באה בצרות גדולות], לפיכך היא באה קימעא קימעא ומתגדלת והולכת לפניו, לפיכך משולה הגאולה כשחר, שנאמר אז יבקע כשחר אורך (ישעיה נח ח), ולמה נמשלה כשחר, שאין לך אפילה גדולה יותר מאותה שעה [הסמוכה לשחר, ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה] שהבריות ישינין, היו כל הבריות נלכדין, אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחלה, ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר, ואין הבריות נלכדין, שנאמר (ואור) [וארח] צדיקים כאור נוגה (משלי ד יח), ומהו מגדול, שנעשה להם מלך המשיח כמגדל, וכן הוא אומר מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי יח י)".

פסוק זה "מגדיל ישועות מלכו" אמר דוד ופרשו חז"ל מלשון "שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל", היינו שהיא לא בשלימותה, אבל דוד שהיה כעין מלך המשיח האיר להם כמגדל, שדרכו הם הבינו ישועות ה' "מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב".
ואם כן גם לפני סיום הגאולה, ובכל שלביה עליה לבשר צדק הגאולה ולהודות עליה. וכך מטבע של ברכה על הגשם (ברכות דף נט עמוד ב):

"אמר רב יהודה: מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו, ורבי יוחנן מסיים בה הכי: אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלוקינו... עד תשתחוה, ברוך אתה ה' רוב ההודאות".

כל טיפה של הגשמת החזון ראויה היא לברכה, וטיפות גדולות של חסד וניחומים ירדו עלינו משמים, אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות!

חידושי תורה שלא שמעתן אוזן - בנושא הגאולה
והנה חז"ל השיבו על השאלה מה הבשורה המחודשת שבשר דוד במדרש הנ"ל: " אלא פותח ודורש לפניהם דברי תורה שלא שמעתן אזן מעולם! ".

כדי לקרב את התשובה לפשט הכתוב העוסק בניצחונותיו של דוד, נראה לומר תשובה שמתאימה גם לתקופתנו, היום מובן שכדי לנצח במלחמה אנו צריכים להאמין בצדקתה, וזו היתה בשורת הצדק של דוד, חידושי תורה שלא שמעתן אוזן מעולם, בענין השליחות של עם ישראל בעולם, בענין החיוב להקים בית לה', להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. ועל יקל בעינינו גודל החידושים של דוד, עובדה היא שעם ישראל לא יתעורר להקים מקדש, ובגלל זה נענשו כפי שמובא במדרשים 1 , עד שבא דוד ועורר זאת. וכן במלחמתו עם גלית, ראינו אותו "מבשר צדק", בדבריו הנוקבים לגלית (שמואל א פרק יז) "ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבקות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת". הוא שהתביע מטבע לשון "מערכות ישראל", ש"מערכות אלוקים" מקביל לה, כי ניצחון ישראל הוא ניצחונו של מקום. עובדה היא שאף אחד לא העיז כמוהו לצאת לקראת גלית, וזאת מפני שהיה חסר להם אותו חידוש של צדק. שכן המאבק הוא בסופו של דבר רוחני, כפי שאמרו חז"ל (סוטה מב:) "ויגש הפלשתי השכם והערב - אמר ר' יוחנן: כדי לבטלן מקריית שמע שחרית וערבית. (שמואל א' יז) ויתיצב ארבעים יום - א"ר יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה". היינו שגלית מיצג את האנטי-טזה לקריית שמע שהוא יחוד ה' בעולם, וכן כנגד מתן תורה לישראל, ומי שמבין את מהות המלחמה עמו שהיא על הצדק האלוקי הוא יכול לנצח אותו.

כמו כן יסרו את דודו של דוד יסורי הצדק בצדקת המלחמה עם אוייביהם, נזכור את התחבטות שאול בקיום דברי הנביא להלחם בעמלק, כפי שמובא בגמרא (יומא כב:) "וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול (שמואל א' טו) לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז) אל תהי צדיק הרבה".

וכך אפשר לפרש את דברי הנביא נתן לדוד שלא יבנה את הבית (דברי הימים א פרק כב) "ויהי עלי דבר ה' לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני". לפי הפשט היה חסרון בכך ששפך דמים, אולם חז"ל פרשו זאת באופן הפוך שמלחמות דוד היו במעלה שאין למעלה ממנה, וכך מובא במדרש תהלים מזמור סב "וראוי היה דוד לבנותו, אלא שבא נתן הנביא ואמר לא אתה תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת (דברי הימים א' כב, ז), כיון ששמע דוד כן נתיירא ואמר: הרי נפסלתי לבנות בית המקדש, אמר ר' יהודה בר אלעאי: אמר לו הקב"ה: אל תירא דוד, חייך! כל הדמים ששפכת [הם לפני] כאיל וצבי, שנאמר בהם [הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכלו] על הארץ תשפכנו כמים (דברים יב, טו-טז) 2 , אמר לפניו: אם כן למה איני בונה אותו, אמר לו הקב"ה: אם אתה בונה אותו הרי הוא קיים ועומד ואינו חרב לעולם, אמר לפניו: והרי הוא יפה, אמר לו הקב"ה: גלוי וידוע לפני שעתידין ישראל לחטוא, ואני מפיג בו חמתי ומחריבו, וישראל ניצולין, הדא הוא דכתיב דרך קשתו כאויב [וגו' שפך כאש חמתו] (איכה ב ד), אמר לו הקב"ה: אף על פי שאין אתה בונה אותו, הואיל וחשבת לבנותו, על שמך אני כותבו, שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל א), לשלמה אינו אומר אלא לדוד למה שחשב בלבו לבנותו, הא למדנו כל מי שמחשב לעשות מצוה, אף על פי שנאנס ולא עשאה, הקב"ה מעלה עליו כאילו עשאה".

לכאורה נראה מחז"ל שהעזה של דוד לשפוך דמים היא מעלתו של דוד, שהם חשובים כקורבנות, אולם פשט הכתוב הוא שרק שלמה שהוא איש השלום לו יאה לבנות את הבית?
נראה לומר, שהדבר תלוי בתפיסת הדור ההוא, שלא הגיעו לדרגת דוד בתודעת השליחות האלוקית, ובשבילם שפיכות הדמים היתה חסרון, ואפילו הנביא חשד בו בדוד בענין זה, כפי שמובא במדרש (בראשית רבה פרשה סג):

"וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (שמואל א טז) וישלח ויביאהו והוא אדמוני נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו, אמר לו הקב"ה עם יפה עינים, עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג".

גם אנו נתונים היום במלחמה, שתלויה בברור הצדק האלוקי, של זכותינו על ארץ ישראל, ומוסר יהודי הקשור במלחמה עם אויבינו, והנה אנו רואים שדוקא בימים קשים אלו עניני הצדק של המלחמה מתבררים. מתברר שיש לנו מאבק עם אוייב אכזרי שרוצה לכלותינו, מתברר שהמחשבה שמטרת בואנו לארץ כדי שהיא תהיה לנו "מקלט בטוח" אינה נכונה, היום זה המקום המסוכן ביותר, וכן המחשבה שבואנו וארץ ישראל, לשוב להיות עם נורמלי על אדמתו, יגרום לכך שלא תהיה יותר אנטישמיות, אין לה אחיזה במציאות. אדרבה, השמועות אומרות שהאנטישמיות גברה בזמן אחרון לממדים שלא היתה כמותה מאז השואה. וכן היום ברור יותר מבעבר, שאם אנו רוצים לשרוד כעם, עלינו להעמיק את תודעתנו האמונית והלאומית, וזה יכריע את הניצחון במלחמה העכשוית.
ונראה שכך אפשר להסביר את יסורי הדור הזה, יסורי הגוף שנובעים מיסורי הרוח של ברור בשורת הצדק, ומצפים אנו לדמותו של דוד שיוכל להאיר את דרכנו בחינת "בשרתי צדק בקהל רב".

וכך הבינו חז"ל את הנפילה שלפני התקומה (ילקוט שמעוני, מיכה, תקנח):

"אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. שנו רבותינו: מתוך כעס - רצון, מתוך רוגז - רחמים, מתוך צרה - רוחה. שנאמר: עת צרה היא ליעקב וממנה יושע, מתוך ריחוק - קירוב, מתוך נפילה - קימה, מתוך אפלה - אורה. מתוך כעס - רצון. הרף ממני ואשמידם, מיד וינחם ה'. מתוך רוגז - רחמים. שנאמר, ברוגז רחם תזכור, מתוך ריחוק - קירוב. שנאמר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי וגו', מתוך נפילה - קימה שנאמר: כי נפלתי קמתי, מתוך אפלה - אורה. שנאמר: כי אשב בחשך ה' אור לי".

הננו תפילה שיזכנו ה' להתחזק באמונתנו, לראות את האורה מתוך החשכה, ולבשר צדק בקהל רב, צדק של ממלכת כהנים וגוי קדוש, בארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו, גאולה שתהיה בחסד וברחמים גדולים, אתה ה' לא תכלה רחמיך ממני, חסדך ואמיתך תמיד יצרוני.

^ 1 במדרש תנחומא וישלח, שבגלל עכוב בנין המקדש חטאו בע"ז ג"ע ושפ"ד, פסל מיכה, פלגש בגבעה - שהיה בו ג"ע ושפ"ד.
^ 2 פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ב "[דבר אחר] אמר לו הקב"ה חייך כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות שכן כתיב כי דמים רבים שפכת [ארצה] לפני אמר ר"ש בן יוחאי אין לפני אלא קרבנות שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ה' (ויקרא א' ה')".

שיחות ליום העצמאות

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

ענינו של יום
לפני ה' תטהרו
תשרי תשפ"ג
פסח שני
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן
ר"ח אייר תש"ס
פסח שני
ירח זיו
ר"ח אייר תשס"ג
מחיית עמלק
כבדות הידים במלחמת עמלק
זכור תשס"ה

שיחות ליום העצמאות

1:03
יום העצמאות תשפ"ו
ניסים מתוך ועדת חוץ ובטחון
חה"כ צבי סוכות | ה' אייר תשפ"ו
21 דק'
שיחות ליום העצמאות
לדעת להודות לה'
שיחה שניתנה בליל יום העצמאות תשס"ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' אייר תשס"ז
9 דק'
יום העצמאות תשפ"ו
מהעבר הקשה לגאולה הנפלאה
הרב משה גנץ | ה' אייר תשפ"ו
רביבים
יום העצמאות
הרב אליעזר מלמד | אייר תש"ע

שיחות ליום העצמאות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוד חי הכהן
הרב משה ברלינר
הרב חיים כץ
הרב יהושע שפירא
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב יהודה מלמד

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז