ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליהו ומרכז הרב
לא שמעתי מה היה הטעם לכך, אולם הרב הגאון מרדכי אליהו זצ"ל בחר להתחבר אל הציבור התורני שסביב ישיבת 'מרכז הרב'. הוא עצמו גדל בחוגי ישיבת 'פורת יוסף', שעמדתם הכללית נטתה במידה מסוימת אל הציבור החרדי, וחלקם שלחו את ילדיהם ללמוד בתלמודי התורה ובישיבות החרדיות. אולם הרב אליהו התקשר יותר אל הרב הראשי והראשון לציון הרב יצחק ניסים, ועוד בהיותו דיין צעיר בבית הדין הגדול, בטרם הכירו בני ישיבת 'מרכז הרב' אותו ואת גדולתו, שלח את בנו הרב שמואל שליט"א ללמוד בישיבה לצעירים שעל יד 'מרכז הרב', ואת ילדיו הצעירים שלח ללמוד בבית הספר 'נועם', שהוקם על ידי בוגרי הישיבה.
ההתחברות עם הציבור התורני-לאומי לא באה על חשבון הקשר האמיץ עם חוג ישיבת 'פורת יוסף'. דודו הרב הגאון יהודה צדקה זצ"ל הלא היה ראש הישיבה. וכן היה מקושר לחוגי המקובלים הספרדים ולמשפחת אבוחצירא הנודעת, ורובם אף ראו בו את מנהיגם. גם לחוגי החסידים היה מקושר, והאדמו"ר של חב"ד התייחס אליו בכבוד ובאהבה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
276 - לצורך פיקוח נפש, לא לצורך התפנקות
277 - נושא משא עם קודש
278 - רב לכלל ישראל
טען עוד
קביעת שיעור יומי עם תלמידי הישיבה
בהיות בנו, הרב שמואל, תלמיד בשיעור ב' אצל אבי מורי בישיבה הגבוהה 'מרכז הרב', קבע הרב שמואל ביוזמת אבי, לעצמו ולעוד קבוצה של תלמידים נבחרים, שיעור יומי בהלכה אצל אביו. במשך שנים היתה קבוצה זו משכימה לתפילת ותיקין, ולומדת עם הרב טור ובית יוסף בערך משעה שבע ועד תשע בכל בוקר. אח"כ היה הרב הולך לבית הדין.
במשך הזמן החלו לשאול את הרב שאלות בהלכה, עד שנעשה הרב אליהו לאחר ממורי ההוראה של תלמידי 'מרכז הרב', ומתוך כך של רבים מהשכונה, ומתוך כך של כל חוג הישיבות הקשורות ל'מרכז הרב'.
במשך הזמן נקבעה בכל בוקר שעה שבה יכלו החפצים לבוא ולשאול את הרב בהלכה. וגם בשנות כהונתו כרב ראשי, המשיך הרב להשיב לשואלים בשעות הבוקר בביתו. עשרות אנשים היו באים בכל בוקר לחדר המבוא, ובמהירות היה הרב משיב לכל אחד באופן קצר וענייני. וכשהיה צריך לעודד את השואל, ידע לעשות זאת במשפט אחד קולע. והשואלים יצאו מרוצים ושמחים, בין שהיתה התשובה להתיר ובין שהיתה לאסור, כי נעשתה להם ההלכה ברורה כשמש בצהרים. גם נשים היו באות לשאול, והרב לא הביט בפניהן. וכל כך צנוע וקדוש היה, עד שלא התביישו להראות לו עדי בדיקה ולשאול בנושאים האישיים ביותר.
מלמד רבנים צעירים דרכי הוראה
והיה הרב אליהו מדריך בדרכי הפסיקה את רבני היישובים והשכונות הצעירים ואת האברכים שלמדו הלכה בישיבה, והיה מראה להם כתמים ומלמדם להבחין בין טמא לטהור, בין דם וסת לדם פצע. וגם בשנות כהונתו כרב ראשי, כשהיה עמוס בשאלות מכל הארץ ומכל העולם, המשיך ללמד רבנים צעירים דרכי הוראה. וכך רוב הרבנים שיצאו במשך עשרות שנים מישיבת 'מרכז הרב' שימשו אותו בהלכות נידה ובעוד נושאים, והם ממשיכים את דרכו בפסיקה.
טביעת עין
בין מורי ההוראה הרבים נחשב הרב אליהו כיחיד ומיוחד, בעל טביעת עין נדירה. ולמרות שהיה מרכיב משקפיים, יכולתו להבחין בפרטים הקטנים ביותר היתה מיוחדת - כך בהלכות נידה, שחיטה וטרפות וארבעת המינים. גם רבנים מבוגרים ממנו, שהיו מפורסמים כפוסקים חשובים, היו שולחים אליו שאלות קשות במיוחד בהלכות נידה.
מעשה באתרוג שנפסל
בימים הסמוכים לסוכות היו באים בני הישיבה ועוד המוני אנשים לשאול את הרב על כשרות ארבעת המינים. ולעיתים היו אנשים מביאים ארגז שלם של אתרוגים עבור כל חבריהם או בני קהילתם, ובמשך שעות רבות בכל יום היה הרב רואה בסבלנות ובזריזות קרוב לאלף אתרוגים, ועוד לולבים והדסים רבים.
רוב האתרוגים היו מגיעים באמצעות סוחרים שהיו באים לחצר 'מרכז הרב' כדי למכור לבני הישיבה ומקורביה. ואני, שעסקתי קצת בהלכות ארבעת המינים, יעצתי לפעמים לחברים בבחירתם. פעם חזר אחד החברים מבית הרב אליהו והראה לי אתרוג נאה שהרב פסל, מפני שסבר שהפיטם שלו חסר. הייתי אז כבן 19 ותמהתי קצת על הפסק, כי היה נראה לי שאתרוג זה הוא מן הסוג שפיטמתו נופלת מאליה, אלא שבאתרוג זה חלק קטנטן מהפיטם שאמור היה ליפול עוד נשאר רפוי, אבל אין זה צריך לעכב. חשבתי בלבי שאולי החבר לא הבין את פסק הרב, ואולי הרב התבונן במהרה ולא שם לב שזהו פיטם שאמור ליפול.
לקחתי את האתרוג, ולמחרת צרפתי אותו לארגז שלקח חבר אחר וביקשתי שישאל עליו, בלי שסיפרתי לו שאתרוג זה כבר היה אצל הרב. לא העליתי בדעתי כי לאחר שראה כל כך הרבה אתרוגים, הרב יזכור שכבר ראה את האתרוג הזה, ולכן חשבתי שישקול מחדש את תשובתו. אולם החבר חזר ואמר שהוא חושש שהרב קצת הקפיד עליו, כי הרב אמר לבנו שעמד לצידו: "צריך לחתוך את האתרוג הזה, הוא כבר היה פה וכבר אמרנו עליו שהוא פסול". בפועל הרב לא תבע לחתוך את האתרוג, רק רצה לעורר שלא יעשו זאת יותר.
מחזק ישיבות ויישובים
לפני כ-33 שנים הוקם היישוב בית אל, ולאחר שנים ספורות הוקמה בו הישיבה. אבי מורי, ראש הישיבה, ביקש מהרב אליהו להעביר שיעור לתלמידים, והרב נענה והיה מגיע בכל שבוע לישיבה ומעביר שיעור על המסכת הנלמדת. לאחר כשנה או שנתיים אמר הרב שהישיבה כבר התחזקה מספיק, ועכשיו הוא צריך לעזור למקומות חדשים יותר.
אחריות רבנית
הרב התייחס לתפקידו כדיין וכרב באחריות עצומה. אם שואלים - צריך להשיב, אם מבקשים שיבוא לומר דברי תורה - צריך לבוא. לכן היה עמוס כל כך בעבודה.
תפילה אישית שמצביעה על יחסו לרבנות ולדיינות נמצאה בארנקו, ומרוב חשיבותה אצטט אותה: "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך, לדון ולהורות. ידעתי מיעוט ערכי, מך שבערכין. לא ביקשתי נפלאות ממני, אך כך הורו לי רבותיי וכך גלגלת כל הגלגולים, וסיבבת כל הסיבות. הקימות מעפר דל ותעש לי שם כשם הגדולים. גזרה חכמתו, יתברך ויתעלה שמו, לשרת עם קודש, להורות ולדון, ועל הכול יתברך שמו ויתעלה. אך רעדה אחזתני, יראה ורעד יבוא בי, על הסכנה הנוראה העומדת עליי, ופי תהום הפעור לנגדי, ובראות נפשי לקטלא נפיק (שרואה עצמו כיוצא למיתה), כי בער אני ולא אדע, על כן זחלתי ואירא. אנה אפנה לעזרה ואנה אברח, אבל בטחתי ברוב חסדך, מפיל תחינתי לפניך, כי אתה שומע תפילה. אנא השם אלוקי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כסאות למשפט, ובפרט עליי, אני עבדך בן אמתך, מרדכי בן מזל. רחם עליי ותן לי לב שומע ודעת להבין לשפוט את עמך. חוננו חוכמה בינה דעת והשכל. שלא נאמר על טהור - טמא, ועל טמא - טהור, על מותר - אסור, ועל אסור - מותר. על זכאי - חייב, ועל חייב - זכאי. ותצילנו מכל שגיאות וטעויות, ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי ועוול ולהציל עשוק מיד עושקו. ואל יישאנו יצרנו להעלים עין ח"ו, ותזכנו לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה, שיהא שם שמיים מתקדש על ידינו. ותהא אימתנו מוטלת על הבריות ותורתנו חקוקה בלבם, ונתרחק מן הגאווה והכעס והקפדנות. ותאזרנו חיל לשפוט את עמך. גל עיניי והביטה נפלאות מתורתך".
סמכות ורגישות
היה בו שילוב נדיר של סמכות תורנית עצומה ורגישות וכבוד לזולת. וכך השואלים שבאו אצלו מלאי ספקות ולפעמים סובלים ייסורים, יצאו מלפניו בתחושת ביטחון שקבלו הדרכה נכונה וטובה.
וידע לנחם אלמנות ויתומים, ולהרנין ליבם של מסכנים וחולים. ורבים מאוד שהיו נכנסים אליו עצובים יצאו שמחים, שכן ידע להבין לליבם ולהדריכם ולחזקם. עד שמרוב פונים כבר לא נותרו מספיק שעות ביממה לקבל את כל הקהל הגדול שצבא על פתחיו.
כבוד חכמים
היה מקפיד בכבוד רבנים. וכשהיו רבנים צעירים באים לשאול אצלו, היה פונה אליהם בלשון כבוד ואומר: "בוודאי כבודו התכוון לשאלה זו" וכיוצא בזה.
ערוץ שבע
כאשר באתי לבקש ממנו שיעביר שיעור הלכתי קצר בערוץ שבע, סירב בתחילה וטען שהואיל ואני כבר מעביר שם את 'פינת ההלכה', אינו רוצה להיכנס בתחומי, שאני כמו מרא דאתרא. והוא היה אז כבר רב ראשי וראשון לציון. רק לאחר שאמרתי שאני עצמי רוצה בכך, הסכים. בפעמים הראשונות הייתי מצטרף אל המקליט, ותוך כך זוכה לשאול אותו עוד שאלות. והוא בענוותנותו היה לפעמים שואל אם כדאי להציג את הדברים כך ואם היו מובנים מספיק. במשך קרוב לעשרים שנה היה מעביר שיעור שבועי בדברי הלכה בערוץ שבע, ולפני החגים היה משיב בשידור חי לשאלות המאזינים.
חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם
רוב הרבנים עוסקים בבירור סוגיות ומתן שיעורים, אך אינם נדרשים לענות בכל יום לשאלות רבות. ואף שגם הם חיים במתח מסוים, שלא יטעו בתלמודם ולא ישגו בהוראותיהם, מכל מקום יש להם זמן רב לברר את הסוגיות ולהשיב את נפשם. אבל מי שנדרש לענות בכל יום על שאלות רבות בהלכה ובהדרכה, שחלקן עוסק בדיני נפשות וכיוצא בזה שכל הכרעה יש לה השלכה גורלית על חיי השואלים - גם אם עצביו ולבו מברזל, הצער והייסורים של הבאים לבקש ממנו ישועה עלולים להכריעו. אינני יודע אם ישנו בדור עוד רב שנדרש לכל כך הרבה שאלות בעלות השלכות גורליות על חייהם של השואלים כמורנו הרב אליהו זצ"ל. הוא שימש כרב וכרבי כאחד. אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם. יהי זכרו ברוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
