ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
למרות כהונתו, רצה זיגמונד להתחתן עם גרושה יהודייה מקראקא. הוא הגיע לרב יצחק וביקש ממנו לקדשם. הרב הסביר לעבריין שזהו איסור תורה מפורש. זיגמונד השיב שהוא מוותר על כהונתו ואיים שאם הרב לא יקדשם, הם יינשאו בעיר אחרת. הרב הזמין אליו את הגרושה ואת קרוביה הנכבדים והזהירם לבל יעזו לעשות נבלה כזו, פן יטיל עליהם חרם. הקרובים היו מעוניינים להכניס את זיגמונד למשפחתם ודרשו מהרב שיגמיש את ההלכה. זיגמונד בעל העמדה החליט לצאת במאבק גלוי כנגד הרב. קראקא נחלקה לשני מחנות: לומדי התורה ומאמיניה שצידדו ברב, וכנגדם ניצבו קרובי הגרושה ויתר הרחוקים מהאמונה.
זיגמונד סיפר לנסיך מה שאירע וטען בפניו כי הרב יצחק הינו "עקשן ופנאטי מפני שאינו מוכן לעשות דבר כה פעוט: לחתן כהן עם גרושה".
הנסיך הזמין אליו את הרב ולהבדיל את הבישוף. כשהגיעו, רצה הנסיך לדעת מדוע הרב מונע מאיש ואשה שאהבה שוררת ביניהם להינשא. הרב הסביר כי יש דין בתורה האוסר זאת והדבר אינו תלוי בו.
הנסיך פנה לבישוף שהיה שונא ישראל, כדי שיאמר אם אכן יש דין כזה בתורה. הבישוף הודה על האמת, אך טען כי הרבנים יכולים לשנות את דיני התורה כפי שעשו חכמי התלמוד.
הרב יצחק הגיב כי "כאשר נתן הקדוש ברוך הוא את התורה למשה רבנו היה הכל בכתב, ובנוסף הוסיף הסברים ופירושים רבים בעל-פה שעברו מדור לדור עד שחכמי התלמוד כתבו אותם". הוא הבהיר כי התורה שבכתב והתורה שבעל פה אינן סותרות זו את זו אלא משלימות.
הבישוף שאל את הרב כמה שאלות בנימה מזלזלת, והלה ענה בטוב טעם ודעת. הנסיך התרשם מתשובותיו והבישוף שרתח מכעס הביע זלזול גלוי ביהדות. הרב אמר לו כי כנוצרי אל לו לירוק לבאר שממנה שתה - היהדות, והוכיח ממקורות היהדות והנצרות כי יש רק אלוקים אחד, כשהוא מפגין ידיעה בכתבי הנצרות יותר מהבישוף. הנסיך חזר לדון בנישואי הכהן והגרושה כדי לעצור את תבוסתו של הבישוף, ואמר לרב:
"אפילו יהי כדברך שהתורה אוסרת על כהן להינשא לגרושה, אך היות וזליגמן מוותר על כהונתו, מצווה אני עליך להשיאו!"
"בחפץ לב הייתי מציית", אמר הרב, "אך עלי למלא ציווי מסמכות עליונה יותר - אדון העולם. לעולם לא אעשה דבר בניגוד לתורתו".
הנסיך חתם את דבריו בזעם: "אני עומד על כך שתקיים את ציוויי. חייב הנך לכוף את דעתך מפני רצוני!"
לאחר כמה ימים שלח הנסיך חיילים חמושים וציוום להביא את רב היהודים לכיכר העיר, שם יהיה עליו לערוך לעיני כולם את החופה. הרב הגיע לכיכר העיר כשהוא מלווה בחיילים, שם המתינו לו זיגמונד והגרושה והמון עם שבאו לראות אם הרב ייכנע לציווי הנסיך.
הרב הביט בחתן בכלה ובקרוביה ואמר בתוקף: "בשום אופן לא אעבור על איסור תורה, אפילו אשלם על כך בחיי".
לאחר מכן דיבר אליהם ברוך: "כל האסון נובע רק מרצונכם. אם תודיעו שאינכם רוצים להינשא ייסוג הנסיך מהוראתו".
השניים לא שעו לתחינתו. כאשר ראה שלא יוכל לפעול אצלם קרא: "ריבונו של עולם, רוצים הם לאלצני לעבור על מצוותך. מבקש הנני ממך: קדש את שמך כדי שהמאמינים בך יתחזקו. הבט מטה והראה את חסדך להולכים בדרכיך, והענש את אלה הניצבים בעזות מצח נגדך!"
הוא ניסה שוב לשכנע את החתן והכלה שיתחרטו, אך הם סירבו שוב בעזות. הרב הישיש החל להתפלל בבכי: "ענני ה', ענני! עשה למען שמך הקדוש, הגדול והנורא!"
זעקת אימים נפלטה מפי החתן, הכלה והמחותנים. האדמה החלה להיבקע ולפעור את פיה מתחת לרגליהם. תהום נוראה נראתה וכהרף עין השניים שקעו בתוכה עד צווארם. הקהל הרב הוכה בהלם. ברגע הבא שקעו החתן והכלה לגמרי בתהום, האדמה הפעורה סגרה את פיה כאילו לא אירע מאומה.
המאורע המסעיר התפרסם ברחבי העיר וכולם נהרו לכיכר המרכזית. כשהנסיך שמע על האירוע נסע מיד לרב העיר וביקש מחילה על כך שביזה אותו ואת תורת משה. הרב מחל אך דרש: "בגלל שהתורה אוסרת על כהנים להימצא במקום קברים, יש להורות שהמקום שבו שקעו בני הזוג יגדר על ידי קיר אבנים עבה". הנסיך עשה כדבריו.
שנים רבות לאחר מכן היה במרכז העיר קראקא שטח אדמה עגול בקוטר שלושים אמה מגודר בחומת אבנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
