ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפתח השוק ניצבו שני סוחרים ערבים, אבו-ג'מיל ואבו-יחיא. אבו-ג'מיל היה מוכר אבטיחים ואילו לאבו-יחיא היה דוכן של מיני ירקות.
במשך רוב היום לא התפנו השניים לשוחח ביניהם מחמת עומס מלאכתם, אבל מדי פעם, כאשר תנועת הקונים התדלדלה, ישבו על שרפרפיהם, שתו קפה והחלו לשוחח על הא ועל דא.
אבו-ג'מיל היה שונא יהודים מושבע וחיפש כל עילה להתלוצץ עליהם ואף לפגוע בהם, ואילו אבו-יחיא טען שלא כדאי להסתבך עם היהודים, ובפרט לא עם חכמיהם, מפני שיש להם כוחות משמיים. השניים נהגו להתווכח ביניהם בעניין הזה. אבו ג'מיל תיאר כיצד התעלל ביהודים ולא אירע לו מאומה, ואילו אבו-יחיא סיפר על כוחם של חכמי היהודים ומה אירע לכל מי שניסה לפגוע בהם.
בדיוק בשיאו של ויכוחם באותו יום עבר במקום אחד מחכמי היהודים, זקן כבן שמונים, עם זקן לבן ומצנפת לראשו. הוא התנהל לאיטו עם מקל לעבר בית הכנסת הסמוך.
אבו-ג'מיל הביט בזקן בבוז ואמר לאבו-יחיא:
"איזה כוחות יש לזקן היהודי הזה?! הרי הוא אפס מוחלט!"
"אל תצחק עליו", אמר אבו-יחיא, "כבר אמרתי לך שלא כדאי לצחוק על היהודים הזקנים".
"אבל מה הוא יכול לעשות לי?!", קרא סוחר האבטיחים, "הרי היהודים כאן חסרי אונים. אין מי שיגן עליהם!"
"אל תהיה בטוח כל כך", אמר לו חברו.
"רוצה לראות?!" שאל אבו-ג'מיל.
אבו-יחיא ניסה לשכנע את חברו שלא יפגע בזקן היהודי. בכל זאת אבו-ג'מיל קם על רגליו, ניגש לדוכן האבטיחים הרחב שלו, בחר אבטיח גרוע, חצה אותו לשניים בסכינו, והוציא מחציו את תוך הפרי עד שנשארה בידו קליפת אבטיח.
הוא ניגש לעבר הזקן היהודי שדידה לאטו והניח את הקליפה על ראשו.
הזקן הסב את פניו בחוסר אונים לעבר הרשע, ונראה מעורר רחמים. נחלי מיץ אדום זבו מהקליפה הירוקה על פניו המקומטות והכתימו את זקנו הצחור. אבו-ג'מיל צחק בבוז, אבו-יחיא גער בו על מעשהו. כמה נערים ערבים צחקו על הזקן האומלל וחבטו על הקליפה.
הזקן היהודי הסב את פניו למרום בעוד קליפת האבטיח על ראשו, עצם את עיניו בצער והחל למלמל ללא הפוגה. אחרי רגע ארוך סיים את דבריו, הסיר באיטיות את הקליפה מעל ראשו, הניחה בצד הדרך, והמשיך לדדות בדרכו לעבר בית הכנסת לקול צחוקם של מוכר האבטיחים והנערים.
לאחר כשעה חזר אותו יהודי זקן ליד השוק בדרכו מבית התפילה לביתו. בפתח השוק הייתה הסתודדות גדולה ונשמעו קריאות מכל עבר. הוא נעצר ושאל את סוחר הירקות בשל מה המהומה.
"סוחר האבטיחים שלידי התמוטט לפני זמן קצר, נפל על הרצפה ומת במקום. אף אחד לא הבין מה קרה לו. הוא היה בסך הכל בן שלושים וחמש, בריא לגמרי, אכבר-גבר".
הזקן הנהן בראשו והמשיך בדרכו.
אחרי רגע מיהר סוחר הירקות בעקבותיו.
"רק רגע יא-סידי, אתה זכור לי. האם לא עברת כאן לפני שעה, והסוחר שם על ראשך קליפת אבטיח?!"
הזקן התבונן בו בחשש מה, ולאחר שחש כי לא אורבת לו סכנה מאותו ערבי, הודה:
"נכון, זה הייתי אני".
"מה אתה אומר?!", הזדעק הסוחר, "אמרתי לשוטה הזה שלא כדאי להתעסק עם היהודים ובפרט עם הזקנים שלהם! רק תגיד לי דבר אחד, במחילה מכבודך. ראיתי שכאשר המנוח הניח את הקליפה על ראשך, הסתכלת בשמיים ואמרת כמה מילים. אני מבקש ממך בכל לשון שתגלה לי מה אמרת!"
החכם היהודי התבונן פעם נוספת בפני הערבי ואמר:
"דיברתי עם ריבון העולמים ואמרתי לו כך: 'ריבונו של עולם. בדרך כלל אתה ארך אפיים לטובים ולרעים. אתה לא ממהר להיפרע מאף אחד על מעשיו הרעים, יהיה מי שיהיה, גם בגלל הבחירה החופשית וגם בגלל שאתה רחמן ונותן לכל יצור אנוש אפשרות להתחרט על מעשיו. אתה נותן לכולם אשראי גדול, ורק כאשר יש לאדם חוב גדול מאוד, אתה נאלץ להיפרע ממנו. הפעם אני מתחנן לפניך שתחרוג מדרכך ותדאג לכך שהסוחר הזה ישלם במזומן'..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
