ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
באותה עת סיים תואר אקדמי בכלכלה ולא ידע כיצד להמשיך. הוא התלבט בין עבודה בחו"ל לבין עבודה בתחום לימודו, ובנוסף הרהר אם לפתוח עסק או אולי לטפל בבני אדם, כפי שעשה בעבר בהצלחה. מדי פעם התעורר אצלו רצון ללמוד תורה בקביעות. הוא הלך לישיבה כמה פעמים, אבל הבלבולים לא הניחו לו להתרכז.
פעם התארח עמיחי בדרום הארץ לשבת אירוח בסגנון יהודי-רוחני שכלל שיעורי תורה. הגיעו לשם מגוון של אורחים: דתיים, מתחזקים וחילונים. הוא פגש מישהו בשם גלעד, שסיפר לו ולחברו יהונתן כי פיתח שיטה טיפולית ייחודית שעוזרת לאדם לחולל שינוי מהותי בחייו. עמיחי, שחיפש מקור להעצמת הנפש, סיפר לגלעד את סיפורו. הלה אמר כי הוא מתאים לסדנה שלו, ושישמח להיות המנטור (מדריך) שלו. הוא הסביר לעמיחי שהוא מקבל מסרים ותחושות ופועל על פיהן, וגם הראה לו ספר עב כרס שכתב על שיטתו.
יהונתן, שהתלהב מאוד, הגיע באותו שבוע לסדנה וסיפר לעמיחי כי למרות שגלעד אינו דתי, אין לדעתו בעיה מבחינת היהדות. למרות שהפעילות נערכה גם בשבת בליווי מוזיקלי, ויש בה כמה דברים ביזאריים, יהונתן המליץ עליה בחום. לאחר לבטים הגיע עמיחי לשיעור, שהיה מעניין ומוזר. הוא יצא מבולבל, אבל מסוקרן ועם רצון לרומם את חייו. גלעד העניק לו במתנה את ספרו.
באותו שבוע נערכה סדנה מרוכזת של ארבעה ימים. עמיחי נרשם, והתנה זאת באי השתתפותו בשבת. לסדנה הגיעו כמה גברים ונשים, שגילו הערצה לגלעד וייחסו משמעות עצומה לכל מוצא פיו. נערכו בסדנה תרגילים לרוב. עמיחי חש שחלקם הגיוניים וחלקם הזויים ואף מנוגדים להלכה. כל המונחים היו ניו-אייג'יים. הוא אמר לעצמו שיברר את הטוב וישליך את הרע. הפעילות היתה מלווה במוזיקה שחלקה היה יהודי, מה שהגביר אצלו את הקונפליקט.
ביום השלישי חש שהוא מתחבר לעצמו, ומאידך הרגיש שגופו ונשמתו נמצאים במקום טמא. הדבר גרם לו לסערת רגשות, למועקה ואפילו לגועל וחרדה. הוא חש שהוא נמצא הרחק מיהדותו ומאלוקיו. הוא שם לב שהערצת המשתתפים לגלעד מעוורת אותם, והתרשם שמדובר באדם בעל כוחות מניפולטיביים וטמאים.
לפתע התמלא בגעגוע חזק ללימוד גמרא ולתפילה כראוי. נשמתו השתוקקה להתמזג עם הקב"ה ולחסות בצילו. המילים "שבתי בבית ה'" קיבלו לפתע משמעות עמוקה. האמונה העצומה שהאירה בקרבו גרמה לו לבכי ממושך, שהחל בכאב נפשי והסתיים בתחושת הקלה.
בשארית כוחותיו ברח מהמקום בהחלטה שלא לחזור לעולם. לאחר שנרגע, הרגיש שכל הבלבולים העצומים שהיו לו נעלמו כלא היו. הכול נראה לפתע כה בהיר. הוא ידע בדיוק מה עליו לעשות, כאילו קיבל את התורה מחדש.
באותו שבוע נרשם לישיבה האהובה עליו, וקיבל על עצמו קבלות בתחום הרוחני-הלכתי. לפתע מצא את עצמו לומד בטבעיות ובמתיקות. במקביל תכנן ללמוד טיפול ברוח יהודית.
לאחר חודש וחצי נסע עמיחי לשבת אירוח דומה בסגנון אחר. הוא פגש שם את יהונתן, שהתמסר לגמרי לאותה שיטה. עמיחי וחבר נוסף טענו בפניו שזו ממש סטרא אחרא. לפתע נזכר עמיחי כי הספר של המטפל נשאר בתא המטען ברכבו. הוא סיפר על כך ליהונתן והכריז:
"אם לא היתה עכשיו שבת, הייתי שורף אותו!"
במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, נכנס עמיחי לרכבו ונסע לביתו. לאחר חצי שעה הריח ריח מוזר, ולאחר מכן ראה לחרדתו עשן סמיך מסתלסל מדפנות החלונות, מהמזגן ומקדמת הרכב. הוא החל לשאוף עשן והשתעל. מיד עצר את רכבו ופתח את מכסה המנוע, אך לא ראה דבר. הסתכל בספסל האחורי ולא ראה מאומה, פתח את תא המטען וראה גל עשן סמיך יוצא... הוא שם לב כי הספר המדובר עולה בלהבות, ואילו שאר חפציו לא נפגעו כלל! עמיחי הזדעזע מהמראה, ובמקום לכבות את האש חייג ליהונתן וזעק: "אמרתי לך שהספר הזה הוא סטרא אחרא. עכשיו השרף נשרף לבדו!"
לאחר שניתק את הטלפון, הוציא את הספר הבוער בעזרת חפץ, והמתין עד שיישרף כליל על הכביש. באותה עת הוציא את חפציו מהתא והחל לכבות את האש. הסתבר לו כי מנורת הפנס האחורי נעקרה ממקומה ושרפה את הספר. לאחר שכיבה את האש, החל להחזיר את חפציו לרכב. בסריקה האחרונה שערך גילה על הרצפה קונטרס של ברסלב שעליו כתוב: "יש לנו על מי לסמוך".
לבו הלם בקרבו. הוא היה המום מהמסרים שקיבל. לאחר שנרגע חזר להגה, וכל הדרך מלמל מילים של שבח והודיה לה' עד שהגיע לביתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
