ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בוקר אחד הורה הרש"ש לבנו שלא יעמוד באותו יום כשליח ציבור. דווקא אז לא היה מי שיעלה כשליח ציבור, והמקובלים הפצירו ברבי חזקיה-יצחק שיהיה חזן. באותה שנייה שכח הבן את בקשת אביו ונעתר להם. כהרגלו בקודש אמר כל מילה במתינות והגה כל הברה לפי כוונות הקבלה. בסיום התפילה נזכר הבן בבקשת אביו שלא קיים בשגגה.
רבי חזקיה-יצחק חש שעולמו חרב עליו. "איך העזתי לעבור על מצוות כיבוד אב?! איך לא שמעתי בקולו של אבי ומורי?!"
צער רב מילא את נפשו על עוונו, והוא התוודה על כך מדי יום. קרוביו ניסו להרגיעו: "הרי הינך אדם ירא שמיים שמקפיד על קלה כחמורה. יודעים אנו כי אתה משתדל מעל ומעבר במצוות כיבוד אביך הקדוש, וברור כי עשית זאת בשוגג. ולכן יכופר לך ללא ספק". אך רבי חזקיה-יצחק סירב להתנחם, והמשיך לעשות תשובה על כך כל ימי חייו.
לעת זקנתו זימן אליו את בנו, המקובל הצדיק רבי רפאל-אברהם שרעבי, מחבר הספר 'דברי שלום', ואמר לו:
"בני, כשאסתלק מהעולם קבור אותי בחלקת הקבר המיועדת לי בהר הזיתים. אבל אני מצווך כי כאשר יגיע מסע ההלוויה למרחק של מאה אמות מקברי, צווה על המלווים להניח את גופתי על גבי הקרקע ותגררו אותי בחבלים עד לקבר".
הבן הזדעזע. הוא הביט באביו הקדוש ולא הבין כיצד יהיה מסוגל לנהוג בו כך. הוא ידע היטב שאביו לא חטא מימיו, והוא נושא רק שמץ עוון שעליו הוא מצר כל ימיו. "גרירת גופי תהיה כפרתי", הסביר האב, זהו עונש הבא תחת סקילה לאדם שנכשל באי כיבוד הורים. הוא נעץ את עיניו בבנו וסיים: "אבקש ממך שתמלא את דברי במלואם!"
רבי רפאל-אברהם שתק ולא ידע כיצד יקיימם.
בחורף תקס"ח הלך רבי חזקיה-יצחק לבית עולמו. אבל כבד שרר בישיבת המקובלים. החכמים קוננו על כלי מלא וגדוש בתורה שהלך לעולמו. כל יהודי ירושלים התכוננו להגיע ללוויה כדי לחלוק לצדיק כבוד אחרון.
לפני מסע הלוויה מיהר רבי רפאל-אברהם לספר לחכמי 'בית-אל' על הוראת אביו בדבר גרירת הגופה. כל שומעיו נחרדו: איך ניתן לעשות כך לגאון עולם?! ומאידך - כך מצווה הנפטר הקדוש המונח לפניהם, ואסור לעבור על דבריו!
דייני בית הדין בירושלים, ובהם רבי יום טוב אלגזי ורבי חיים דילהרוזה, ישבו על המדוכה ודנו בשאלה האם עליהם להיענות לצוואתו של בן הרש"ש.
בתום דיון סוער הוחלט פה אחד כי לא ניתן לנהוג ביזיון בגופתו של גדול הדור. "הלא עלינו להתפלש בעפר שבע פעמים ולטבול בחרדת קודש בטרם ניגע בגופתו הקדושה, וכיצד נוכל להעלות בדעתנו לגררה אפילו במקצת?!" והוסיפו: "מדובר בקדוש עליון שכל ימיו ישב בתענית, המית עצמו באוהלה של תורה וקיים את כל מצוותיה. ברור לנו שכיפרו לו משמיים על דבר זה, וכי בקשתו הינה החמרה שהחמיר על עצמו שלא לצורך".
המוני בית ישראל הלכו אחרי מיטת הצדיק בבכי מר. חכמי 'בית-אל' הספידו אותו ברגש עז. בתום ההספדים ניגשו אל המיטה התלמידים שטבלו באותו יום בחיל וברעדה ונשאוה בשבילי בית העלמין בהר הזיתים.
כאשר הגיעו למרחק מאה אמות מהקבר שמעו לפתע קריאות רמות. לרגע התאבנו על מקומם כאילו מישהו מסמר אותם לקרקע. אז הופיעה חבורת ישמעאלים ובידיהם סכינים ואלות מונפים ושאגו "ג'יהאד! ג'יהאד!"
התלמידים לא יכלו לעמוד מול החבורה הרצחנית שעמדה לכלות בהם את זעמה. הם הניחו את מיטתו של רבי חזקיה-יצחק על השביל בין המצבות והחלו לנוס על נפשם.
המרצחים פרצו בצחוק רועם והחלו להתבדח על "היהודים הפחדנים".
אז הבחינו בגופתו של רבי חזקיה-יצחק ואחד מהם הציע:
"בואו נגרור את המת היהודי כדי להשתעשע..."
חבריו נרתמו למלאכת הביזיון. הם גררו את המת עד שהגיעו לחלקת הקבר הכרויה. "הנה קבר פתוח", אמר אחד מהם, "בואו נזרוק אותו בפנים!"
הם השליכו את הגופה פנימה, המשיכו להשתולל מספר רגעים נוספים, וכאשר ראו שאין שום יהודי באופק הסתלקו מהמקום.
המלווים, שעמדו מרחוק עד יעבור זעם, מיהרו לשוב לבית העלמין כשהם בוכים ביתר שאת. הם חיפשו את גופת רבם הגדול, ונדהמו לראותו מונח בתוך קברו.
"זו אצבע אלוקים", אמרו. "משמיים בקשו לקיים את צוואת הצדיק, מפני שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה. לא היינו מסוגלים לעשות זאת, ולכן נשלחו הפורעים הערבים לבצע את מבוקשו".
סיפורים נוספים המגיפה והצום
החלק החסר בסיפור על ר' ישראל סלנטר, מגיפת החולירע בווילנה וצום יום כיפור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
