ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בין הפועלים שניצבו על ראש ההר בלטה דמותו המאירה של הרבי מסטראפקוב, שלא איבד את זיו פניו גם תחת נגישות הנאצים. הרבי בחר לעסוק במלאכה קשה במיוחד, כיוון שבמלאכות האחרות, אף שהיו קלות יותר, היה חייב לחלל את השבת.
מדי פעם חלף איש אס-אס עם פרגול בידו, והצליף ללא סיבה על גבם של העובדים. הרבי קיבל על עצמו את הייסורים באהבה, ומה ששימח את ליבו יותר מכל, היתה העובדה שבזכות עבודת הפרך הזו לא יצטרך לחלל שבת.
אנשי האס-אס המפטרלים במקום האיצו ביהודים שיעמיסו את אבני החצץ על המריצות. כל מי שכוחו לא עמד לו נורה מיד למוות. רבים מהכורים שחצבו את האבנים נלאו מלהמשיך במלאכה המפרכת ונרצחו בראש ההר. הגרמנים לא ביקשו הסברים או תירוצים כלשהם. כאשר ראו יהודי שהפסיק לעבוד, מייד הוציאו אותו להורג. לעתים אף התעללו בו לפני כן עם פרגוליהם. הכורים נרצחו זה אחר זה כזבובים. הנאצים דחפו ברגליהם את הגוויות אל צידי הדרך, והאיצו בעובדים שנותרו בחיים שיובילו את מריצות החצץ במדרון התלול המוביל לתחתית ההר, כדי להעמידן באתרי הבנייה במחנה. הרבי העמיס בדומיה את החצץ לתוך המריצה, ירד אל תחתית ההר כשהוא מתנשם ומתנשף חליפות ושוב חזר אל ערימות החצץ. למרות הכול הצליח לשמור על אנושיותו, ואף מלמל ברצף פרקי משניות שזכר בעל פה.
באחד הימים, בעודו מוביל את המריצה על המדרון התלול והחלקלק, צנח הרבי על הקרקע באפיסת כוחות מוחלטת, בעוד המריצה הכבדה מתהפכת על צידה. הרבי ניסה להשיב את המריצה אל המסלול, אך חש שכוחותיו אזלו לחלוטין. הוא ניצב על מקומו חסר אונים מבלי שיצליח להעמיד את המריצה מחדש, וכך עיכב את העובדים שהשתרכו מאחור, שנאלצו לעמוד בדרכם מפני שלא יכלו לעוקפו במסלול הצר. לבסוף נפל ארצה מבלי שיוכל לקום.
אנשי האס-אס הבחינו בעיכוב שאירע במהלך העבודה, ומיהרו למקום כדי לראות מי גרם לעצירה הפתאומית. כאשר הבחינו בדמותו של הרבי שרועה על הארץ בחוסר אונים, עטו עליו ארבעה קלגסים. אחד מהם הצמיד את גוו של הרבי אל הקרקע במגפיו המסומרים, השני החזיק בראשו של הרבי לבל יזוז ממקומו, בעוד שני הנותרים מצליפים בו לסירוגין בפרגולי עור. בכל צליפה וצליפה שהצליפו בו הפורעים, מלמל את תיבות הווידוי 'אשמנו', 'בגדנו', 'גזלנו'... כאשר סברו כי היהודי נפח את נשמתו ואין צורך לירות בו, דחפוהו במגפיהם לצידי הדרך.
היהודים שהיו איתו לא יכלו להושיט לו עזרה. מי שהיה עושה זאת היה נורה מיד. הרבי המשיך להיות מוטל על צידי הדרך כשהוא מפרכס מכאב, מבלי שאיש יגיש לו עזרה. מצבו הלך והידרדר וקיצו נראה קרוב.
לפתע חלף במקום קצין נאצי רם דרג, שהופקד על שמירת המחנה כולו. הוא העיף מבט ביהודי השרוע על הקרקע, והרעים בקולו על החיילים הגרמנים: "מי אחראי לאדם הזה? מי יגיש לי דין וחשבון אם הוא ימות?"
אנשי האס-אס היו המומים והביטו על מפקדם כמי שיצא מדעתו. חיי היהודים היו הפקר גמור בידיהם. על איזה דין וחשבון הוא מדבר?! ואם לא די בכך, הקצין ציווה עליהם לשאת את הרבי, לחבוש את פצעיו, ולאחר מכן להעבירו למטבח המחנה, שם תינתן לו, לאחר שיחלים, עבודה קלה בהכנת האוכל.
אף אחד לא הבין מה שאירע כעת, לא היהודים שהחזיקו את מריצות הברזל ולא הקלגסים הנאצים הרודים בהם. הרי קצינים גרמנים נתקלים מדי יום ביומו ביהודים שתשש כוחם, שולפים את אקדחם ויורים בהם להנאתם. והנה כאן מחליט הקצין הנאצי הבכיר לשמור על חיי יהודי, ועוד להעניק לו עבודה קלה במטבח.
כך ניצלו חייו של הרבי מסטראפקוב.
לאחר השואה סיפר הרבי כי כאשר פקח את עיניו, ידע בבירור כי היה זה מלאך משמים בדמות קצין נאצי שבא להצילו ממוות, מפני שבראש אותה שנה נכתב ונחתם שייצא מימי התופת הללו כשהוא בחיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
