ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההורים שלי, וגם של אשתי, לוחצים עלינו שניסע אליהם לראש השנה וליום הכיפורים, הם מתואמים ביניהם וכבר החליטו שבר"ה נהיה אצל הורי, וביו"כ אצל הורי אשתי. אך אני מעדיף להיות בבית ולהתפלל עם הילדים במקום ובמנין אליו אנו רגילים. כמה להתחשב בהורים?
תשובה:
באופן כללי, כאשר ההורים מבקשים לבוא אליהם, ראוי להיענות להם. אני כותב "ראוי" ולא "חובה", מפני שאי אפשר לחייב משפחה להתנהל לפי דרישות ההורים. כאשר יש אהבה בין הורים לבנים, לפעמים הם מבקשים שכל שבת או חג יתארחו הילדים אצלם, וזה בלתי אפשרי מפני שכל זוג, ובודאי כאשר יש להם ילדים, חייבים לבנות את ביתם, לייצב את הלכידות המשפחתית. זה נעשה בניהול שולחן שבת או יו"ט על ידי האב, כראש משפחה, המקרין על ילדיו, בדברי תורה, שאלות על פרשת שבוע או על החג וכד'. שבתות וימים טובים הם רקע מצוין בו כל המשפחה מתנערת מימי המעשה השגרתיים, ומתקבצת יחד כדי לבנות את עצמה.
אם כן, כאמור, מידי פעם ראוי להיענות לבקשת ההורים לבוא לחג או לשבת. אולם, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים שונים במהותם. בנוסף להרגשה המשפחתית, עם ההורים או עם הילדים, יש חובה נוספת, להתרכז כל אחד בעצמו, להביט על עצמו במראה, לסקור את מעשיו ואת מחשבותיו, ולקבל על עצמו לשפר את דרכיו, כדרשת חכמים על השופר "שפרו מעשיכם". בימים אלה ישנה חשיבות, שכל אחד יימצא במקום הטוב ביותר בו הוא יכול לעשות את חשבון הנפש עם עצמו. אם אדם רגיל למנין מסוים, לבעלי תפילה ולניגונים המיוחדים הנוהגים בכל עדה וקהילה, זה מה שיוצק אצלו את הבסיס לחשיבה פנימה. לכן, הימים הנוראים אינם מיועדים לביקורי משפחה וכד'.
אולם, כמובן שהדבר תלוי לא רק בך אלא גם באשתך, כתבת שאתה מעדיף להיות בבית, חובתך לברר גם מה רוצה אשתך. לפעמים אשה המטופלת בילדים קטנים, איננה יכולה לצאת מהבית אפילו לפרקים קצרים כדי להתחבר עם האווירה בבית הכנסת. אשה בתחילת הריון, פעמים שאינה חשה בטוב, והשהות בבית משך שעות ארוכות קשה עליה, כאשר בעלה נמצא רוב היום בבית הכנסת. לעומת זאת שהיה אצל ההורים יכולה להקל, מפני שחלק משעות היום נמצאים עמה עוד בני בית. ובודאי, אם גם אתה מרגיש בטוב גם במקום התפילה של ההורים, דבר זה יכול לשנות את כיוון ההחלטה.
לסיכום: ראש השנה ויום הכיפורים הם זמנים לחשבון נפש. לכן, מלכתחילה יש לבחור את המקום בו נתקדם בחשבון הנפש, ובו נשהה בימים אלה. כל זאת מתוך התחשבות בצרכי המשפחה, האשה, הטיפול בילדים. את ההזמנה של ההורים אפשר לדחות לחג הסוכות. (יש לציין שכל זה כאשר מדובר בהורים בריאים. אם הם מבוגרים או זקוקים לסיוע של הילדים, כל החשבון שונה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
