ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
זכה - ואין הוא רואה מציאות זולתי "אין עודמלבדו". יודע הוא שכל המציאות כלה אינה אלא ציווי אלקי "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". גם את קיומו הוא אינו מרגיש "ונחנו מה", וכל אשר הוא עושה, אינו אלא "כאשר ציווה". לא מה שנראה לו כחשוב ולא מה שנראה לו כדרוש.
לא זכה - מרגיש הוא כי לגדולות נוצר. ולעיתים אצה לו הדרך ומחשבות מתעוררות אצלו "מתי שני זקנים הלו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור". מציאותו, חשיבותו - מחפשת דרכים לבוא לידי ביטוי, שעשייתו תתבלט. ובשעה שהרגשת המציאות העצמית קיימת - נעלם מן העין ה"הוא ציוה ויעמוד", משתכח מן הלב "זה הדבר אשר ציוה" והתלהבות גדולה אופפת אותו, אש בוערת בעצמותיו לפעול ולעשות ואינו מסוגל לשים אז לב שזוהי "אש זרה אשר לא ציוה" והתוצאה: "בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד".
(התשמ"ה)
"אחרי מות שני בני אהרון"
פתיחתה של פרשה זו מתמיהה: בשתי צורות פונה הקב"ה אל משה "וידבר ה'" "ויאמר ה'", הפניה הראשונה "וידבר ה'" לא מובא על מה דבר, הפניה השניה "ויאמר ה'" מכוונת אל אהרון. האם הפניה הראשונה היתה אל משה בלי שיפורט מה היה תוכנה?
אין כל ספק שמותם של שני בני אהרון ציער גם את משה ולא רק מפני שהיו בני אחיו, אלא מישום שהוא לימדם תורה והוא הוא "כאילו ילדם". ברם לא הרי צערו של משה כצערו של אהרון. אמנם גדול הוא צערו של משה, שראה אותם כממשיכים במה שהוא התחיל, והנה דוקא ברגע החגיגי ביותר של התגלות והשראת השכינה באהל מועד קורה אסון כזה.
משה בשבעתימי המילואים עבד את כל העבודות הקשורות למשכן, התרגל לעבודה וידע שאין בה כל סכנה במידה ותעשה כאשר ציוה ה'. אהרון עומד להכנס עתה לעבודה ומיד בתחלתה פוקד אותו אסון, נוסף על הצער הגדול מתעורר גם פחד האם "כל הקרב למשכן ה' ימות"?
לפיכךבא הדיבור האלקי בצורה כפולה, המכוון אל משה - בדיבור קצר, ואילו המכוון אל אהרון - באמירה רחבה ורכה שהרבה מן הפיוס בה. משה אשר נתנסה כבר ויודע שבעבודת ה' אין סכנה, הדבור הוא קצר על "מות שני בני אהרון", שכאן מצא בעל החוב לגבות את חובו על חלקו של אהרון בעגל. ברם המכוון אל אהרון בא בהרחבה לעודדו שלא יחשוש הוא להתקרב לעבודת ה', כי כל קריבה שהיא מאוזנת אין בה כל סכנה, רק התקרבות יתירה "בקרבתם לפני ה'" בה יש סכנה.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
