ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"והא אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים... מכנסים מכפרים על גילוי עריות, ... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפרת על הרהור הלב, ... חושן מכפר על הדינין, דכתיב: (שמות כ"ח) "ועשית חושן משפט" (ערכין דף טז עמוד א)
כך גם דורש המדרש:
"חשן מכפר על מטי דינין" (ויקרא רבה פרשה י ד"ה ו את הבגדים).
לכן שמו המלא של החושן הוא "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט" (שמות כ"ח טו).
מקובלנו מפי הנביאים ואחר כך מחכמינו כי הדרך אל הגאולה עוברת דרך תיקון מערכת המשפט, שנאמר:
"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" (ישעיהו א' כז).
על כן, נקדיש גם את העלון הנוכחי לתרומת "ארץ חמדה" לחיזוק ותיקון המצב בתחום חשוב זה.
אחת הסיבות לכך שחלק מן הציבור מרגיש מנוכר לבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל, היא התחושה שהחוק כופה אותו להשתמש במערכת הלכתית שלצערנו הרב נראה לו כי איננה מתאימה לאורח חייו. באופן כללי בימינו, האווירה היא, שהפרט זכאי לחופש בחירה מלא כל עוד אין זה יוצר מצב של אנרכיה. לכן לצערנו, ברור מדוע נוצר ניכור בין בתי הדין הרבנים הפועלים מכח חוק נישואין וגרושין תשי"ג, לבין חלקיו של הציבור הישראלי.
בתי הדין לממונות מיסודם של "ארץ חמדה-גזית", פועלים במסגרת "חוק הבוררות" שחוקקה כנסת ישראל ובכך ניתנה גם אפשרות לאכוף את פסקי הדין, על פי החוק.
* מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים בבתי המשפט, יחסית למספר התושבים, מציאות הגורמת לעומס אדיר על בתי המשפט. התובע צריך לחכות לעתים שנים, עד שיוכל להשיג את המגיע לו על פי דין וגם הנתבע עלול לסבול מ"עינוי הדין" הנגרם בגלל העיכוב.
יש לציין כי בזמן האחרון גם בתי המשפט שולחים עקב עומס אדיר את הצדדים - בהסכמתם - אל בתי הדין לממונות
המציעים שרות מהיר. על פי סדרי הדין של "ארץ חמדה- גזית", הדיונים נקבעים תוך זמן קצר ופסק הדין הכתוב והמנומק ניתן לא יאוחר מששה שבועות מתום הדיון האחרון.
* מערכת המשפט בישראל פועלת על פי השיטה האדוורסרית, כיון שכך, תפקידם של עורכי הדין הוא מרכזי. מציאות זו כרוכה בהוצאות מרובות בדרך להשגת הצדק. בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" מציעים לציבור שירות בתשלום של עמלות מופחתות וללא תלות בעורכי הדין. בשונה מהנהוג בבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל, על פי שטר הבוררות של "ארץ חמדה-גזית" (שהוכן בהתיעצות עם הגרז"נ גולדברג וההנהלה התורנית) רשאי בית הדין לחייב גם בהוצאות המשפט, דבר המבטיח לצד הצודק תיקון מלא של נזקיו.
אנו מזמינים את הציבור לעיין בפסקי הדין באתר "ארץ חמדה" (לפסקי הדין באתר).
הבה נתפלל כי תיקונים אלה יזרזו את "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה" (שם)
ונזכה בקרוב ל"עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב' סג), שהיו צמודים לחושן המשפט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
