ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידידים המקורבים לבית השלטון העבירו לרבי מרדכי את הידיעה מבעוד מועד, והוא הצליח להימלט מן העיר בטרם יגיעו השוטרים לביתו. ברגע שיצא מחומות העיר נשם לרווחה. כעת היה עליו לבחור מקום ישוב שבו יתגורר. הוא החליט לקיים את מאמר חז"ל "הווה גולה למקום תורה", ונדד בכל ערי אלג'יריה, אך לא הצליח למצוא תלמידי חכמים כפי שהורגל באלג'יר. הוא היה נחוש להתגורר רק במקום תורה, ולכן חצה את הגבול כדי להגיע למרוקו השכנה. לאחר זמן מה הגיע לתאפיללת, שהיתה ידועה כעיר שרוב בניה בני תורה, ומצויים בה בתי מדרשות לרוב.
הוא עבר מבית מדרש למשנהו כדי לתהות על קנקנם של חכמי העיר, ומצא שקדנים ובני תורה לא מעטים, אבל הם עסקו בעיקר במקרא ובהלכה, וכמעט לא התמצאו בעומק סוגיות הגמרא. אכזבתו היתה רבה. לאחר שעשה את הדרך הארוכה עד לתאפיללת, לא תהיה לו ברירה אלא להמשיך לנדוד הלאה עד שימצא את שאהבה נפשו.
זמן קצר לפני שעמד לצאת מהעיר, נכנס רבי מרדכי לבית כנסת אחד והמתין לתפילה בציבור. מאחורי תיבת בית הכנסת ישב בחור צעיר ולימד כמה תינוקות של בית רבן לקרוא את אותיות האל"ף בי"ת. רבי מרדכי עלה אל התיבה, והאזין להבל פיהם הטהור של התינוקות שאין בו חטא.
לפתע הבחין בספר שהיה מונח על התיבה. היתה זו גמרא, מסכת 'חגיגה'. הגמרא עוררה את צערו של רבי מרדכי, בהזכירה לו את חיפושיו אחר חברותא, שעלו עד כה בתוהו. הוא חיבק את הגמרא ללבו והחל לקונן בצער:
"חגיגה! חגיגה! מי הביאך עד הלום, ומה מעשייך בארץ מדבר וצייה? בדד הינך יושבת בבתי מדרשות של מרוקו, מבלי שיגללו את דפייך ויבינו את צוף אמרייך, מה לך פה ומי לך פה?"
כוס יגונותיו על גלותו הגשמית והרוחנית עלתה על גדותיה. הוא האריך בקינתו, כשדמעות שוטפות את פניו, מבלי לשים לב למלמד הצעיר ולילדים הרכים שעמו. הם השתתקו והביטו בתמיהה ביהודי המחבק את הגמרא ומקונן בבכי מר. ניגש המלמד אל התיבה ושאל את רבי מרדכי:
"מדוע כבודו מקונן על המסכת ששמה 'חגיגה' ולא 'קינה'?"...
"איך לא אבכה עליה?!", ענה רבי מרדכי בצער, "האם יש פה מישהו הפותח בכלל את הגמרא המונחת בקרן זווית?!"
"לפעמים יש מי שפותח אותה", השיב המלמד.
"אולי היא נפתחת מדי פעם", אמר רבי מרדכי במרירות, "כדי לנער ממנה את האבק שהצטבר עליה"...
"כאשר פותחים אותה - לומדים בה!", קבע הצעיר.
"לומדים בה?!", התקשה רבי מרדכי להאמין, "אולי בגירסא".
"גם בהבנה ועיון", נענה.
ראה רבי מרדכי את נחרצותו של הצעיר, פתח את הגמרא באמצעה, ושאל את המלמד אם יוכל להסביר לו את מהלך הסוגיה באותו עמוד.
הבחור הצעיר העיף מבט בעמוד הגמרא והחל לסכם את כל יסודות הסוגיה. הוא שיחזר את מהלך השקלא וטריא, לאחר מכן השמיע באוזניו של רבי מרדכי קושיות עמוקות על פשט הכתוב, ובעזרת תירוץ נפלא הוביל את הסוגיה לנתיב אחר. הגאון האלג'ירי ניצב מול מלמד התינוקות הצעיר ולא ידע את נפשו מרוב התלהבות. חידושים כאלה לא שמע אפילו מגדולי חכמי אלג'יר! הוא שאל את הצעיר לשמו.
"שמי יעקב אביחצירא, ואני בנו של רבי מסעוד זכר צדיק לברכה, רבה של תאפיללת שהלך לבית עולמו לא מכבר. והוא שהנחילני את דרכי הלימוד".
רבי מרדכי החליט בו ברגע להשתקע בתאפיללת כדי ללמוד עם הבחור המופלא הזה. הוא פנה לחכמי העיר וחשף בפניהם את גדולתו העצומה של המלמד הצעיר, שראוי לדעתו כבר כעת לרשת את מקומו של אביו זצ"ל, למרות היותו בן תשחורת, שאין לו אפילו חתימת זקן. חכמי העיר ופרנסיה שוכנעו מדבריו של הגאון האלג'ירי וקבעו מועד להכתרת רבי יעקב אביחצירא. לא ארכו הימים ו"אביר יעקב" הוכר לא רק כרב המחוז, אלא כמנהיג יהדות מרוקו כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
