מהו תוקפם של חוקי התעבורה על פי ההלכה היהודית?

א. במדינה מתוקנת יש חוקי תעבורה על מנת למנוע סכנה באופן ישיר או עקיף ולשמור על חיי אדם. ישנם תקנות ליצור סדרים נכונים כגון חוק המחייב נהג להחזיק רישיון נהיגה. ב. מקורם של תקנות הבטיחות נתמכות בדברי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ד): "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה שנאמר (דברים ד' ט') הישמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשלות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על 'לא תשים דמים'". ג. בית הדין או הנהגת הציבור בכל זמן מהזמנים קבעו תקנות וסייגים, כפי שנאמר במסכת יבמות (צ, ב): "אמר רבי אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה - אלא לעשות סייג לתורה". ד. כאשר ראשי הציבור מתקנים הנהגות שאינם סותרות את דין התורה חוקים אלו נכנסים בכלל של 'דינא דמלכותא דינא' . ה. כאשר מאן דהוא מזלזל בחוקי התנועה ומסכן אנשים והתרו בו ולא שמע, מותר למסור את שמו לשלטונות.