האם לא ניתן להקל מכיוון שעובי הסכין הוא קטן וכיוון שהטעם הוא היתר בשום אינו נעשה נבלה והסכין אינו יכול לתת טעם יותר מגודלו (שאמנם לדעת רש"ל צריך להחמיר על כל אורך הסכין ) וסביר להניח שיש שישים כנגד הסכין (לפחות בסכין דקה)?

שלום ניתן להקל במקרה המדובר: א. לדעת הילקוט יוסף כאשר הסכין אינה בת יומא. ב. אם אכן מדובר בהפסד מרובה הרחבה מהו שיעור הבליעה של הדבר החריף: השו"ע כתב שהדבר החריף נאסר רק בכדי נטילה. (2 ס"מ). הרמ"א כתב שלכתחילה נוהגין לאסור את כל הדבר החריף, ובדיעבד נאסר בכדי נטילה בלבד. ש"ך – דיעבד = שכבר נתבשל. (רע"א מחמיר בזה) חתך דבר חריף בסכין שאינה בת יומא (נקיה) האם ניתן לאכול עם הסוג השני: בדעת השו"ע: ילקוט יוסף –מותר לכתחילה. כף החיים – מותר רק בהפסד מרובה. רמ"א: אסור לאכול או לבשל עם המין השני. עבר ובישל: השו"ע כתב אם שגג וחתך צנון בסכין בשרי, ובשלו בקדירה חלבית - צריך ששים כנגד מה שנגע מהסכין בהם. אם חתך את הבצלים דק דק: השו"ע לא חילק בין חתך דק דק לחתך במקום אחד. הרמ"א כתב "ואם חתכן דק דק צריך לשער ששים נגד כל הצנון". ש"ך - דברי הרמ"א הם דוקא כשהצנון קטן מהסכין, או שהסכין לא לפנינו, אך כשהסכין קטן מהצנון והוא לפנינו, פשוט שצריך ששים רק כנגד הסכין ולא יותר. בברכה