הגר"א כידוע ציין שבע חכמות שראוי לכל תלמיד חכם לדעת, כמוזכר בספר "קול התור". והרי הן: א) חכמת החשבון התכונה והמדידה. ב) חכמת היצירה וההרכבה. ג) חכמת הרפואה והצמיחה. ד) חכמת ההגיון הדקדוק והמשפט. ה) חכמת הנגינה והקדושה. ו) חכמת התיקון והשילוב. ז) חכמת הביגו"ר (בין גשם ורוח) וכחות הנפש. האם ניתן לכתוב בבקשה את שמות החכמות הנזכרות בעברית בת ימינו? (יש אמנם כמה שאינן צריכות ביאור, כגון "חכמת הרפואה", אך רוב החכמות האלה לא זכיתי להבין מה טיבן, כגון "חכמת היצירה וההרכבה") תודה רבה

לשואל היקר שלום, הראני אחי הרב רפאל שי' שרבנו בחיי בפירושו למסכת אבות פרק ג באמצע אות יח (עמ' תקצא בהוצאת מוסד הרב קוק) מפרט אף הוא את שבע החכמות ואף מבאר מהי כל חכמה וחכמה, ואמנם יש שינויים והחכמות שמזכיר אינן חופפות בדיוק לאלו שהזכיר הגר"א, אך יש מהן חופפות. חכמת התכונה - מבואר שם שזוהי חכמת הכרת מערכות הגלגלים ותנועתם. חכמת המדידה - מבואר שם כפשוטו, הידיעה למדוד מרחקים ונפחים. היצירה וההרכבה - חושבני שהכוונה לידיעת ארבעת היסודות מהן נבראו העולם - מים, אש וכו' - והידיעה ממה מורכב כל דבר בעולם. ההיגיון - חכמת הדיבור ןהלשון. הנגינה - מבואר שם שהכוונה להכרת הכוכבים הקבועים ברקיע, שמתוך תנועתם נשמע קול נעים בחלק מפסגות ההרים. הביגור - נראה שהכוונה לפסיכולוגיה והבנת השפעת הנפש על הגוף והגוף על הנפש. בברכה,