ברור שמצווה להגן ולהציל את עם ישראל מכל אויבנו יתנם ה’ תחתינו. השאלה שלי היא, כיוון שבמבצעים ובמלחמה קובעי ההחלטות לא ממש הולכים בדרך התורה ומעדיפים לסכן חיילים רגלית כדי לא לפגוע ב"חפים מפשע" איך במצב כיום מתירים לסכן נפשות צדיקים תמימים שנהרגים בעקבות דעת קהל בעולם ופסיקות בג"ץ, ומה יאמר חייל שכל חייו רק שמר מצוות ונהרג ע"י גויים ימ"ש ובעלותו השמימה ישאלוהו למה סכנת את חייך כשלא צריך?

לדעתי אתה נסחף, מעטים הם הפעמים השנויים במחלוקת, אמנם כל אדם הוא עולם ומלואו. החיכוך בצבא בין דעות הוא פחות מאשר בתחומי עשייה אחרים, כמו רפואה. כפי שאנו משתתפים בשירות הצבאי לחזק את עמינו כך חשוב לחזק את האמונה בצדקת הדרך שהיא הבסיס לכול עשייה. הקורבנות הרבים היו בעטיה, לדוגמא: במלחמת יום הכיפורים חששו לגיוס המילואים ונתינת מכת מנע אוירית שלא יאמרו שפתחנו במלחמה ועוד דוגמאות רבים ועד ליציאה לחומת מגן בשנת 2002 שגרף הטרור שבר שיאים. וחשוב להציע אופציה שהיא ביסודה מוסרית כדי שהחברה הישראלית 'תקנה' את הרעיון. ההתחשבות באומות העולם היא נדרשת במידה מסויימת והמאבק התקשורתי הוא מאבק לא פחות חשוב ולא פחות קשה והוא חלק מתהליך במלחמה, אך כשהיתה הסכמה פנימית בתוך עמינו החשש מאומות העולם ירד. כשיש הכרה בנחיצות המלחמה הרי היא במלוא העוצמה, וראה כיצד פעלה ישראל בעופרת יצוקה. לסיכום: כל הנהרג בעון היותו יהודי - הוא על קידוש ה'. שירות בצבא תוך סיכון חיים