שלום וברכה! ידועה הסתירה שבין השו"ע אבן העזר כ"א לאורח החיים בנוגע לכיסוי ראש לפנויות. הב"ש תירץ כי "פנויה" הכתובה באבן העזר הכוונה לאלמנה או גרושה. אך המגן אברהם לא מקבל את תירוצו ואומר כי פנויה הכתוב באבן העזר הכוונה לפנויה ממש אלא שהוא מפרש אחרת את המילה פרועות ראש שהכוונה היא לא לכיסוי ראש אלא לקליעת שיער. לפי התירוץ של המג"א יוצא כי בין נשואה ובין פנויה חייבת בקליעת שער {כי זוהי כוונת הסעיף באבן העזר "אחת אשת איש ואחת פנויה לא תצאנה לשוק פרועות שיער", זהו פחות או יותר הציטוט} והחיוב באורח חיים לגבי כיסוי ראש לאשה נשואה הוא דווקא לגבי תפילה {קריאת שמע ברכת המזון}. אם כן, לפי המג"א איפה מופיע בשו"ע הסעיף המחייב אשה נשואה מדאורייתא ללכת בכיסוי ראש כל הזמן?{וברור שאין זה הסעיף המדבר על היוצאת בלא כתובתה כי שם לא מדובר בדאורייתא שכן אם נאמר שכן מדובר שם באיסור דאורייתא יצא שגם שאר האיסורים בסעיף שם הם מדאורייתא דבר שלא מתקבל על הדעת- למיטב בדיקתי שם באחרונים. לפי הב"ש פשוט שסימן כ"א באבן העזר העוסק בהרחקה מעריות הוא המחייב אשה נשואה בכיסוי ראש מדאורייתא}.

שלום וברכה לדברי המגן אברהם הטור ושו"ע באהב"ע כללו יחד במשפט אחד, שני דינים קרובים כשלכל אחד מהם פרטים מעט שונים משכנו, אשת איש צריכה לכסות את שערה, ופנויה צריכה לאסוף אותו, אמנם זה קצת דחוק, אך המ"א העדיף דוחק זה מלומר שהכוונה לאלמנה וגרושה. כל טוב הרב מרדכי גרוס