לפני מס’ שנים אשתי התעוררה באמצע בלילה וראתה שנילון ששמנו מתחת למצעים של בתנו הקטנה יצא ממקומו ומכסה את פניה. היא הורידה אותו ממנה מייד. האם היינו צריכים אני או אשתי לברך הגומל לאחר מקרה זה? האם היום שעברו מס’ שנים עדיין אפשר לברך על דבר זה בפני עצמו?

ראשית, לא ברור שצריך לברר הגומל על מקרה כזה, מאחר ומברכים רק אם היו בסכנה וניצלו וכאן אשתך, ברוך ה', מנעה את הסכנה לפני שקרתה. שנית, ילד קטן שהתחייב הגומל לא מברך וההורים שלא לא יכולים לברך במקומו. ניתן לעשות סעודת הודיה. אבל במקרה זה, במיוחד שעברו כמה שנים, גם את זה אין צריך לעשות. אם אתם מרגישים צורך להודות, תנו צדקה מיוחדת.