כבר מליל שבת יושבים רבים וטובים ולא הצליחו לענות תשובה טובה לילד בגיל תשע ששאל שאלה חזקה. כתוב: "עשה לך תיבה . . . וכפרת . . . והקמותי. . . ובאת אתה ובניך ונשי בניך אל התיבה . . . ואתה קח לך וגו’ ", והרי נח התחיל לבנות התיבה 120 שנה לפני המבול בגיל 480 {בגיל 600 היה המבול) אחרי ציווי ה' לבנותו אז ונולדו לו בנים 20 שנה אחרי זה, בגיל 500. אז איך ה’ אמר לו בזמן הציוו על בניית התיבה וכל פרטיה, אורך, רוחב, לקיחת החיות והעופות והאוכל, שיקיים את הברית ויבוא "עם הבנים" "ונשי בניך" אל התיבה, הרי נולדו 20 שנה אחרי זה, ובטח לא נשאו נשים אם לא נולדו, ומהפסוק משמע ממש שהכל אמר להם שהרי ו’ מוסיף על ענין ראשון? ולא מצאנו מישהו שישאל את השאלה. ורש"י גם לא שואל או מסביר שהיו כמה דיבורים. ודוחק לומר, שבישר לו על לידת בנים (ולא בנות) לפני שנולדו ושישאו נשים. ובאמת רש"י שואל בסוף בראשית שכתוב שנח הוליד בגיל 500 ואח"כ כתוב שה' נתן 120, דהיינו שקאי על ה-120 שנה של בנין התיבה, שאין מוקדם ומאוחר. אבל זה לא מתרץ כלום על הקושיא הזאת. ומישהו מצא בספר שכל הפרשה לא נאמר בבת אחת והחלק של הבנים נאמר אח"כ. אבל לא משמע כן מפשוטו של מקרא. ואפילו אם נאמר כן, למה לא רואים התייחסות של הראשונים ואחרונים על שאלה הגדולה הזאת, עד שבתש"ע כשילד בגיל 9 שואל ולא מוצאים תשובה על זה?

ראשית, יישר כחו של הילד. רואים שיש לו חשיבה מקורית ועמוקה. שילך ויגדל לשנים טובות וארוכות בתורה וביראת שמים לאושרם של הוריו. הפסוק שכתבת הוא חלק מהנבואה שניתנה לנח לפני המבול. על פי פשט הפסוקים אין ידוע מתי ניתנה הנבואה וייתכן שניתנה לאחר לידת בניו. אבל על פי המדרש שציינת, הנבואה ניתנה 120 שנה לפני המבול ו-20 שנה לפני לידת בניו. אבל מאחר וזו נבואה אין שאלה איך ניתן לו צייוי כזה עוד לפני לידת בניו. נח התנבא שיהיו לו ילדים נשואים ואותם יכניס לתיבה. לדעתי, מאחר ולא כולם מביאים את המדרש של רש"י, ועוד מפני שזו נבואה, לא ראו הפרשנים צורך לציין שאלה זו.