למה השם יתברך ברא את העולם דווקא בשישה ימים, למה לא בחמישה או שמונה ימים?

ה' עצמו כלל אינו זקוק לזמן כלשהו כדי לברוא את העולם. יתר על כן, עצם החלוקה לזמן ולימים היא חלק מהבריאה. ה' ברא בעולם שתהיה בו מערכת של ששת ימי מעשה, ואחריהם שבת. מדוע ה' ברא את העולם כך שיהיו בו ששה ימים, ולא חמישה או שמונה? על שאלה זו אין ביכולתנו לענות, כי היא מתייחסת לרצון ה' שקדם לבריאת העולם, ולנו יש השגה רק בעולם בו אנו חיים ולא במה שמעבר לו, ובדומה לעיוור צבעים שאין לו שום תפיסה בעניין הצבע. מבחינתנו אין כל משמעות לשאלות שתוכנן הוא מדוע ה' לא ברא עולם עם כללים אחרים מהעולם אותו אנו מכירים. זוהי כוונת הביטוי שאולי נפגשת בו ביחס לעניינים שונים 'כך עלה ברצונו הפשוט'. ה' פשוט רצה לברוא את העולם אותו אנו מכירים, ולא עולם אחר, וכל ניסיון להבין בשכלנו את מהות רצון ה' נדון לכשלון. שאלה חשובה אותה אנחנו כן יכולים לשאול היא, מהי משמעות החלוקה לששה ימים מבחינתנו? כלומר, איננו דנים כאן ברצון ה' כשלעצמו אלא מתבוננים בעולם אותו אנו מכירים, ומנסים להבין אותו ואת מרכיביו. כמובן שאין תשובה אחת לשאלה זו, שכן אין קץ לחכמה הקיימת בבריאה, ותמיד ניתן להעמיק בה עוד ועוד. ובכל זאת אכתוב על קצה המזלג, שעל ידי החלוקה לימים אנחנו נפגשים עם אור ה' בהדרגה ולא בבת אחת, מה שמאפשר לנו מפגש עמוק וחי יותר עם הבריאה. ניתן לדמות זאת לאדם שגדל, ובכל תקופה בחייו הוא נפגש עם כוחות נוספים באישיותו. עוד יש לדעת, ששלבי הבריאה אינם הסטוריה אלא הם קיימים כולם במרחבי נפש האדם. אולם בשביל לגעת בעניין הזה יש צורך להרחיב עוד ואין לי יכולת לכך במסגרת שו"ת האינטרנט, מה עוד שאני עצמי לא עסקתי בו לעומק. יתכן שהספר 'הנפש' של הרב יצחק גינזבורג עשוי לסייע בכך.