מהו בכלל המקור לזכויות יוצרים ביהדות, והאם כל דבר צריך להיות מוגן בזכויות יוצרים? אשמח למקורות.

בנושא "זכויות יוצרים" ישנם הרבה סוגים של יצירות, ותתי נושאים ופרטים וחילוקים רבים. אין כאן המקום לדון ולהאריך, רק נציג את השאלה המרכזית שצריכים לברר: האם לאדם יש "בעלות" על יצירה רוחנית, כגון: רעיון, המצאה, חידוש בתורה, שיר תוכנת מחשב, סיפור מקורי, עיבוד מוסיקלי, פטנט או כל המצאה מסחרית? האם יש לדמות זאת ליצירת דבר ממשי כשולחן וכסא, או שלעולם יצירה והמצאה אינה מזכה את היוצר וההוגה בבעלות על היצירה משום שיש לחלק בין יצירה רוחנית ליצירה ליצירה ממשית וגשמית, וע"פ הכללים המשפטים והקניינים שיסדו חז"ל, אזי ביצירה רוחנית אין כלל מושג של בעלות. בשאלה זו נחלקו הפוסקים. ישנם הסוברים שיש בעלות מונית והוי גזל גמור, וישנם הסוברים שאין בעלות ממונית ואין כאן גזל, אך ודאי שמכוער הדבר והוי בכלל האיסור של מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. מקורות לעיון: פתחי חושן, הלכות גניבה ואונאה, פרק ט' סעיף יא. ובייחוד מומלץ ספר עמק המשפט לרב יעקב אברהם כהן חלק ד', שכולו מוקדש לנושא "זכויות יוצרים" עד לפרטי הדינים למעשה, הספר בעל כ 1000 עמוד. בברכה, הרב ניר אביב.