בדרך כלל כשסופרים ספירה שמצפים למשהו מיוחד (כגו:ן ספירת העומר, שמצפים לשבועות) סופרים מהמספר הגדול לקטן. (כמו אסיר שנשפט לחודש מאסר הוא סופר את הימים כך:30 יום 29 יום וכו’). מדוע סופרים את ספירת העומר מיום אחד ל-50 יום ולא מ-50 יום ליום אחד (50, 49...)?

בספר החינוך (מצוה ש"ו) מסביר שסופרים מיום אחד עד לחמישים ולא הפוך כדי שלא להתייאש. אדם שמצפה מאוד למשהו וסופר מהסוף להתחלה יכול להתייאש כשיראה שיש לו עוד הרבה ימים. לדוגמא אדם שנשפט להרבה זמן מאסר, הוא יעדיף לספור את הימים שעברו ולא עוד כמה זמן נשאר לו כדי שלא יפול ייאוש מריבוי הימים. ואנחנו מצפים להגיע ליום מתן תורה ולמצוות היום ולכן אנחנו סופרים מהתחלה כדי שלא נתאכזב מריבוי הימים. וכשספרנו ונשאר קצת ימים אין ראוי להפוך את הספירה ולספור מהסוף להתחלה, שלהפוך את הספירה באמצע יכול לגרום לבלבול.