גבר צעיר מתחתן ובמקום לרשום, בתיק הנישואין ובכתובה, את הוריו מולידיו אשר עודם בחיים, ואשר מעולם לא מסרו את ילדם לאימוץ (זה הגבר העומד להינשא...) הוא רושם בתיק הנישואין זוג אחר אשר שימש מספר שנים כ"משפחת אומנה". אכן הזוג ממשפחת האומנה התייחס אל החתן יחס מאד משפחתי ואוהב. האם רשאי החתן לרשום שם הורים אחר בכתובה מלבד ההורים הביולוגים אשר עודם בחיים, וכאמור לא מסרו אותו לאימוץ מעולם?

בעיה זו אם בן מאומץ/באמנה, יכול לכתוב את שם מגדליו שאינם הוריו, נידונה בדברי הפוסקים לגבי סתם שטרות, לגבי כתובה ולגבי גט. לגבי שטרות הרמ"א (חושן משפט סימן מב' סעיף טו' ) בשם הגהות מיימוניות, כתב: "מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר 'בני' או היתום כתב על מגדלו 'אבי' או 'אימי' לא מיקרי מזויף וכשר, הואיל וגידלוהו ראוי לכתוב כך". בספר כנסת הגדולה כתב שדין זה נכון דווקא אם אין למגדל בנים אחרים, והתומים חלק עליו. ובפתחי תשובה ס"ק יג בשם החתם סופר כתב ליישב דברי כנסת הגדולה. הציץ אליעזר (חלק ד' סימן כב) דן בדברי הרמ"א והמחלוקת הנ"ל. והוסיף נידון נוסף, שכשהורי המאומץ בחיים, אין למאומץ לכתוב את שם מגדליו לכתחילה בשטרות ובמסמכים בשם 'בן פלוני' סתם. בדיעבד הדבר טעון בירור. לעניין גט וכתובה. בשתוקי ואסופי שלא יודעים מי הוריו, כתב השו"ע הלכות גיטין (אבן העזר סי' קכט' סע"ט): "אם לא הזכיר שם אבי האיש או אבי האישה כשר. לפיכך, גר שתוקי ואסופי אין כותבים אלא שמותיהם בלבד". וכתב הראי"ה קוק זצ"ל לעניין כתובה (שו"ת עזרת כהן סי' נד), שלכתחילה ודאי אין לכתוב שם המגדל, וגם יכול לצאת מזה חורבא לעניין קירבה, שיחשבו שהמגדל קרובו של החתן ויאסרו קרובותיו על קרוביו. ובאוצר הפוסקים הביאו שכיוון שיש ספק אם ראוי לכתוב שם המגדל, אפשר שהיא כתובה פסולה, ויהיה איסור לשהות עמה כשוהה עם אישה ללא כתובה. מכל האמור לעיל עולה, שאין לכתוב שם המגדל בכתובה, ואם לא ידוע שם האב יכתוב רק את שם החתן. ואמנם, בשעת דחק גדולה, רשאי לכתוב שם המגדלו, אם יוסיף לפני השם תואר 'המגדלו' כך: 'פלוני בן המגדלו פלוני'. ובאופן זה רשאי גם לכתוב הן את שם אביו מולידו בסתם והן את המגדלו, כך: 'פלוני בן פלוני, והמגדלו פלוני'.