אני לא מסתדר עם הנוסח של המשפט האחרון של עלינו לשבח, השורש מלך כתוב שש פעמים, אין ספק שהקב"ה מלך על כל העולם מאז ולתמיד ואין ספק שזה עצם חיינו, אך אם היה כתוב ב"עלינו לשבח" פעם אחת מלך היינו זורמים עם זה, אך אם כתוב שש פעמים זה כאילו מחבר הנוסח ניסה לשכנע אותנו, האם הרב יוכל לבאר את הנושא?

תפילת "עלינו לשבח" מורכבת משני חלקים. החלק הראשון מבליט את הניגוד בינינו, עבדי ה', ובין "גויי הארצות", עובדי עבודה זרה, ומביא את תודתנו לה' יתברך "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם". החלק השני מדגיש את אמונתנו בעתיד בו ימצאו כל יושבי תבל את הקרבה לה' ויכירו את שמו הגדול. וה' ימלוך על כל העולם. "עלינו לשבח" היא סיום נפלא לתפילה של התרוממות וקשר לקב"ה. כדי שהדברים יכנסו עמוק ללב, לפני היציאה לעמל היום, יש צורך בחזרה עליהם כדי שהמסר יחקק עמוק בלב, כדרך כל קניין נפשי הנוצר על ידי עמל וחזרה. "והשבות אל לבבך" יש לגרום לכך שהמסר ישב טוב בלב. (עפ"י עולם התפילות מאת הרב אליהו מונק) לכן, זה לא חזרה שמטרתה לשכנע את הלא משוכנע אלא זו חזרה כדי לזרז את המזורז ולהטמיע בליבו את המסר הגדול של תפילה זו.