אני מתפלל באריכות רבה, ואף פעם אינני מספיק לסיים את תפילתי לפני שהחזן מגיע לקדושה, ושמעתי שעניית קדושה חשובה מתפילה במניין, כיצד עלי לנהוג?

אכן לדעת כמה אחרונים עניית קדושה חשובה מתפילה במניין, וכ"כ במ"ב קט, ד. אולם לדעת המגן אברהם תפילה במניין עדיפה, וכ"כ בשו"ע הרב קט, ד, וגם בכה"ח קט, ז, הזכיר כמה אחרונים שסוברים כך. אלא שמי שמתחיל להתפלל עם הציבור, לכל הדעות אינו חייב לחשב את זמנו כדי להספיק לקדושה, שהואיל והתחיל כדין והוא עוסק עכשיו במצוות התפילה, אינו צריך לחשוב על מצווה אחרת של עניית קדושה (ועיין בבאור הלכה קט, א). יש שהציעו שיתחיל לומר ברכות קריאת שמע לפני הציבור, וגם את תפילת עמידה לפני הציבור, כדי שיוכל לסיים את תפילתו ולענות לקדושה. ויש אומרים שעדיף להתחיל יחד עם הציבור, וכך משמע לכאורה מהמ"ב סו, לה. והמתפלל רשאי לבחור כיצד לנהוג. ועיין עוד ביבי"א ב, ז, ובספר תפילה בציבור ע' קנה, הערה קסד.