שאל את הרב
  • הלכה
  • תפילה ובית כנסת
  • תהלים ותפילות אישיות
קטגוריה משנית

האם מותר לבקש נס מעל הטבע?

undefined
י' כסלו תשפ"ז
שאלה
האם כאשר פשעתי ללא כוונה מותר לי לבקש נס מעל הטבע ?
תשובה
שלום וברכה, אין להתפלל על נס מעל הטבע (משמעות הגמרא ברכות ס., ורע"א סי' רל סע' א בשם הספר חסידים). אין הבדל אם האדם נכנס למצוקה כי הוא פשע או שלא פשע. אך אפשר להתפלל על נס שאינו מעל הטבע, כלומר תרחיש נדיר ביותר, שאין כמעט סיכוי שהוא יקרה, אך הוא בכל זאת אינו נגד חוקי הטבע. למשל היה מותר להתפלל על החשמונאים שינצו את היוונים (בכור שור שבת כא:). כמו כן, מותר להתפלל על חולה שיתרפא אף שאין כמעט סיכוי שיבריא, אבל בכל זאת לפי הרפואה יש אפשרות שיבריא (שיעורי תורה לרופאים). בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: אין להתפלל על נס למדנו במשנה בברכות (פ"ט מ"ג): "הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא". ובגמרא (ברכות ס.) מובא: "ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה! - אין מזכירין מעשה נסים. ואיבעית אימא: מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה...". והוכיח מכאן הבכור שור (שבת כא:) שאין להתפלל על נס, שאחרת מדוע זה תפילת שווא להתפלל על שינוי מין הוולד כפי שעשתה לאה, אלא שאם יתפלל כך - הרי זו תפילת שווא. וכן כתב הגרע"א (שו"ע רל א) בשם ספר חסידים: "אל יתפלל אדם לבקש דבר שאינו כפי הטבע ואף שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא כגון הפילה אשתו לח' חדשים אין מתפללים עליו שיחיה ואסור להתפלל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נס בשינוי עולם כגון שיוציא אילן זה פירות קודם זמנו (ספר חסידים סי' תשצ"ה")". עכ"ל. מצינו מקורות שמשמע שאפשר להתפלל על נסים כתב הרמ"א בהלכות חנוכה (סימן תרפב סעיף א): "יש אומרים כששכח על הניסים בברכות המזון כשמגיע להרחמן יאמר: הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'". עכ"ל הרמ"א. ונראה שגם השולחן ערוך מסכים עקרונית שאפשר להתפלל תפילה זו, עי' שו"ע (תרפב ג). עוד מצינו כמה מקורות בש"ס שהתפללו על מעשה ניסים. בעיניים למשפט (ברכות ס) ציין לכמה מקורות שבהם מצינו שהתפללו על הנס לעת הצורך, וביניהם: ברכות י: אפילו חרב חדה מונחת וכו, ערובין כט, תענית כג:, כה, חגיגה ג, כתובות סב., מגילה ז, ועוד. הפוסקים כתבו כמה הסברים מתי אפשר להתפלל על הנס. אפשר להתפלל על נס של כלל ישראל כתב הבכור שור (שם) שודאי יחיד לא יתפלל על הנס שמי יאמר שהוא ראוי לזה, אבל אפשר להתפלל שלרבים ייעשה ניסים, כנוסח הרחמן יעשה לנו ניסים. ועל דרך זה כתב בספר אילת השחר (בראשית כה כו) שיצחק התפלל על זרע אף שרבקה היתה עקרה, כי זה עניין הנוגע לכלל ישראל, וז"ל: "והאמהות היו עקרות שמדרך הטבע א"א להוליד, אמנם כי ביצחק יקרא לך זרע, הרי זה נוגע לכלל ישראל, שזה עם שיקבלו התורה שעל זה העולם עומד ובלי זה יחזור לתוהו ובוהו שייך על זה תפילה...", ע"ש. נס שאינו סותר את חוקי הטבע עוד כתב הבכור שור (שם) שיש לחלק בין ניסים שהם בטבע העולם, כמו מלחמות החשמונאים שהיו ניסים דרך טבע העולם, מה שאין כן להחליף נקבה שתיעשה זכר שהוא נס שלא כדרך טבע העולם כלל, וכיוצא בזה הוא תפלת שוא, וצריך ליזהר שלא יתפלל שיעשה לו נס היוצא מטבע העולם. עכ"ד. ובאמת בגמרא ובספר חסידים מדובר בתפילה על נס היוצא מגדרי הטבע כגון שינוי מין העובר, או תחיית המתים. וכך נראה להלכה שלא מצינו מי שחלק בפירוש וכתב שאסור להתפלל על נס שאינו יוצא מגדרי הטבע. וכתב הגר"י זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים, הריון ולידה שמירת הריון סימן רלא): "ומעשה באדם שעבר ארוע מוחי קשה. הרופאים קבעו שהמוח והגזע נפגעו ללא תקנה והפך להיות 'צמח'. שאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אם מותר להתפלל עליו ב"רפאנו", והשיב: גם אם הדבר בגדר נס, בכל זאת התפילה ברפאנו יכולה להקל על מצב החולה, ומותר להתפלל עבורו למטרה זו, אבל אסור לבקש דבר שהוא נגד הטבע. וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א סיפר, שמצינו לפעמים שאדם המכונה 'צמח' התעורר מחוליו, ושמע מינה דאין זה בגדר נס, אלא ישנה תרופה שאין אנו מכירים אותה". עכ"ל הגר"י זילברשטיין. ואפשר שיש כאן מחלוקת שלדעת הגרי"ש אלישיב אין להתפלל על חולה שיש רק סיכוי מאד מאד קטן שיבריא (אלא שהורה שאפשר להתפלל עליו שיקל מצבו כנ"ל). אנשים גדולים יכולים להתפלל על נס כתב בעל השאגת אריה (גבורת ארי תענית יט.) שאדם גדול וחסיד יכול להתפלל על נס, וז"ל: "מיהו באדם גדול וחסיד שפיר דמי כדאשכחן גבי לאה אבל בעוונות נתקיים בנו אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין וה' ירחם". כעין זה כתב הבכור שור (שם) שאין קושיא מרבי חנינא בן דוסא שעשה כמה ניסים כמבואר במסכת תענית, "דשאני הוא דרב גובריה ומעשיו על דרך ותגזור אומר ויקם לך". וכתב הגר"י זילברשטיין בספר תורת היולדת: "...באנשים גדולים יתכן שיעשו נסים ואולי מותר להם להתפלל על כך. ויעוין בנפש החיים שער ג' פרק י"ג (נראה שצ"ל פרק יב - ד.ק) שמבאר שמי שהדביק את עצמו בקדושת מחשבתו לבעל הכוחות כולם, אדון יחיד הממלא את כל העולמות, אין עליו שליטה של שום כח אחר בעולם, ואף יכול לפעול ענינים וניסים אשר הם היפוך כוחות הטבע, מכיוון שמשעבד ומדבק טהר אמונת לבבו בל תמוט רק לו יתברך לבד, ואצלו יתברך הכל שוה, כל רגע לפעול בסדור הטבע שקבע או הפוך סדור הטבע, כמו שמצינו ברבי חנינא בן דוסא במסכת תענית דף כ"ה ע"א. ונראה שבאופן כזה יודה הספר חסידים [והגרעק"א]". עכ"ל תורת היולדת. אף שהמקורות הנ"ל דומים, נראה שבכל זאת יש הבדל בין דבריהם, ואכמ"ל. אפשר להתפלל על נס כאשר הנס יתפרסם ויהיה קידוש ה' כתב בישועות יעקב (או"ח סי' תרפב, הובאו דבריו בספר דף על הדף ברכות נט:) שהטעם שאין להתפלל על נס הוא כדי שלא ינכו לו מזכויותיו, וזה שייך רק בנס שבסתר, וכגון שתלד אשתו זכר, שאין אדם יודע אם היה מתחלה זכר או שנתהפך מנקבה לזכר ואין בזה פרסום הנס, ועל כן אין להתפלל על זה משום ניכוי זכויותיו, אבל בנס מפורסם שהכל מכירים ויודעים שמאת ה' היתה זאת, והנס מביא לקידוש שם שמים בעולם, נמצא שלעומת מה שניכו לו מזכויותיו מכיון שנעשה לו נס, הרי נתוספה לו זכות גדולה שעל ידו נתקדש שם ה' בעולם, ועל זה מותר להתפלל שיעשה לו נסים. בחנוכה אפשר להתפלל על נס משום שהזמן מסוגל לכך בדרשות הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל השואל ומשיב חידש בדרשותיו ('דברי שאול') שאפשר להתפלל על נס בחנוכה משום שכבר קרו ניסים בחנוכה וממילא הזמן מסוגל לכך, וכעין שאמרו "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל". לכן אין קושי מדברי הרמ"א שכתב להתפלל על נס בעל הנסים. עכת"ד. משמע מדבריו שבכל החגים שקרו בהם ניסים אפשר להתפלל על נסים. במקום פיקוח נפש ובמקום צורך אפשר להתפלל על נס כתב הגר"י אריאלי בעיניים למשפט (ברכות ס אות ד) שיש לומר שבמקום פיקוח נפש מותר להתפלל על נס כעין שמצינו בחזקיה המלך שמסר בשם בית אביו שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מהרחמים, וז"ל העיניים למשפט: ויתכן שבמקום של סכנת נפשות מתפלל אף היחיד על מעשה נסים וכמ"ש וכדמצינו יוצאים מן הכלל הנ"ל לעת הצורך". וציין העינים למשפט לכמה גמרות: ערובין כט, תענית כג:, כה, חגיגה ג, כתובות סב., מגילה ז, ועוד). בארץ ישראל אפשר להתפלל על נס עוד כתב הגר"י אריאלי שאפשר שבארץ ישראל אפשר להתפלל על הנס, וז"ל: " ... יש לומר שבארץ ישראל (דמיירי בה כימים ההם) שכל מהלכה היא למעלה מהטבע הרגיל וכמו שכתוב בכמה דוכתי זכותא דא"י – שאני, ואפשר דכאן לא שייך הא "דאין סומכין על הנס". וכעין זה עיין במנחת אשר (חנוכה סי' ב) שדן אם סומכים על הנס בבית המקדש. אפשר לבקש על נס בלי "להכתיב" לה' איזה נס בדיוק בספר מועדים וזמנים סימן (תיט) כתב שמותר להתפלל על נס כל עוד אינו "מכתיב" לקב"ה איזה נס בדיוק לעשות. וז"ל: "ועכשיו נראה שכל אחד עובר תלאות בימי חייו, ודרך כלל כמעט כל אחד יש לו לספר על נסים ונפלאות שראה או הרגיש בימי חייו בהשגחה יתירה של הבורא ית"ש, ואין שום איסור להתפלל לה' שיעשה לו נסים, רק להכתיב ולבקש נס מיוחד שישנו בזה בשבילו סדרי הטבע אסור, ולכן אסור להתפלל שיהפוך הקדוש ברוך הוא עובר מזכר לנקבה, אבל כשמבקש סתם "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו וכו", כיון שאינו מכתיב איזה נס רק מבקש בדרך כלל מהבורא ית"ש שיעשה עמו נסים כרצונו ית"ש, אין בזה שום נדנוד אסור, ומיושב היטב פסק רבינו הרמ"א ודו"ק היטב בזה". ע"ש. נס מעל הטבע הנסתר מעיני הבריות למדנו בגמרא (בבא מציעא דף מב.): "תנו רבנן: ההולך למוד את גורנו, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך בירך - הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: יצו ה' אתך את הברכה באסמיך". וכתב הגראי"ל שטיינמן (אילת השחר שם): "הנה נתחדש דיכולים להתפלל על נס כזה שאינו ניכר לעין". אך בשיטה מקובצת (שם) הביא בשם הריטב"א שדעת הרמב"ן, שלא חייבו ברכה זו אלא בהולך להפריש תרומה ומעשרות, שהבטיח הקדוש ברוך הוא בברכתו עליהן שנאמר את כל המעשר וגו' והריקותי עליכם וגו', ועל כן תקנו בו ברכה זו, לומר, שהבטחתו של הקדוש ברוך הוא קיימת ואין זו ברכה לבטלה. עכ"ד. וכן כתב בהערות הגרי"ש אלישיב (שם) שאפשר להתפלל על נס כזה משום שבמעשר מובטחת ברכה, ובחנוני נא בזאת וכו. ועי' שפת אמת (תענית ח.) שהביא את השיטה מקובצת הנ"ל, ונשאר בצ"ע. ולפי המאירי (תענית ט.) לא מדובר בתפילה ובברכה על הכרי בנס מעל הטבע אלא על הצלחה בסחורה, ע"ש. וכתב הגר"א נבנצל שליט"א (במכתב לרב אוריאל בנר): "לכאורה על בדיקה שטרם נודעו תוצאותיה מותר להתפלל, כי זה נס נסתר. על עובר תוך מ' יום התירו חז"ל להתפלל שיצא זכר, אבל לא אחר ארבעים יום, ולא ברור לי כל כך הטעם ."עכ"ל הגר"א נבנצל שליט"א. ולפי ההסברים הנ"ל של המאירי, ושל הגרי"ש אלישיב על פי הרמב"ן המובא בשיטה מקובצת מובן למה אין להתפלל על שינוי מין העובר. הטעם שאין מתפללים על נס יש כמה אופנים שאפשר לבאר מדוע אין להתפלל על נס. לדעת הישועות יעקב הנ"ל עולה שהבעיה היא שאם עושים לו נס ינכו לו מזכויותיו. עוד יש לומר שהבעיה היא בעצם הנס שהקב"ה יצטרך לשנות סדרי בראשית, עי שבת (נג:) "כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית". [ועי' במנחת אשר מועדים (חנוכה סי' ב) שביאר שמשני טעמים אלו אין לסמוך על הנס, וכתב שיש נפקא מינה שבבית המקדש שייך רק הטעם השני, ע"ש]. ונראה בפשוטו של עניין שמכיון שקרוב לוודאי שלא תתקבל תפילתו – הרי זו תפילת שווא וכעין ברכה לבטלה, שלא מבקשים מהמלך בקשה שאינה לעניין והיא לשווא. ומרן הראי"ה קוק הסביר בעין איה (ברכות פ"ט אות קסז) שתכלית התפילה ופעולתה נועדה להיות מסייעת להשלמת האדם ושכלול רוחו, ותפילת שווא לא תביא תועלת זאת, ע"ש בהרחבה. הבאנו לעיל בהרחבה את השיטות מתי יש מקום להתפלל על נס, ויש מקום לעיין לפי ההסברים בטעמים השונים שכתבתי בסוף, מתי שייך להתיר להתפלל על נס, ואכמ"ל, ותן לחכם ויחכם עוד.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il