אם אני אשכנזייה מלאה (אבא רומני ואמא רוסיה) אך אני יותר מתחברת לנוסח מזרחי ולמנהגים מזרחיים אני יכולה למרות שאני אשכנזייה לפעול כמו מזרחית מבחינת תפילות ומנהגים ?

שלום וברכה, עלייך להמשיך לנהוג במנהגי אבותיך, שהם מנהגי אשכנז משום "אל תיטוש תורת אמך". את יכולה להתחתן עם ספרדי ואז תנהגי במנהגי הספרדים.. מקורות והרחבה: כל אחד צריך להמשיך את מנהג אבותיו ולא לשנות למנהגי עדה אחרת כמו שכתב מרן הראי"ה קוק באורח משפט (סי' יז): "שאין הקבלה של המבטאים גרועה מכל הקבלות של עניני הוראה, שכל אחת מהעדות מחויב הוא לקיים אל תטוש תורת אמך, כמו שהדבר נהוג ועומד בעניני איסור והתר ועניני חיי משפחה, בין לקולא בין לחומרא, וחלילה לפרוץ בזה פרצות, כי קבלת אבות היא קיומה של תוה"ק, ושאל אביך ויגדך כתיב, ולר"נ שבת כ"ג כל מילי דרבנן מהאי קרא ילפינן לברך עליהם וצונו. ע"כ הנני בזה מחזק ידי עושי מצוה, להשתדל בכל מאמצי כח ובדברי חכמים בנחת נשמעים, שלא לשנות את המבטא המקובל בכל מקום", ע"ש. ובמנחת אשר דברים (סי' כח) כתב: "ואפשר עוד דכשם שבימי אבותינו כל הפורש ממנהגי הקהילה והעיר עבר על לא תתגודדו כך גם בזמנינו כל הפורש ממנהג עדתו עובר בלא תתגודדו, ותחת מה שהוגדר בימי קדם מנהג העיר יש להגדיר בזמנינו מנהג הציבור במובן של בני עדה אחת וחוג אחד, וצ"ע בזה". עכ"ל המנחת אשר. אמנם הגרע"י כתב בכמה מקומות שארץ ישראל הוא "אתריה דמרן השולחן ערוך". כלומר שמנהג המקום בארץ ישראל הוא כדעת השולחן ערוך. אך גם הגרע"י לא סבר שיש לבטל את מנהגי האשכנזים (עי' יביע אומר ח"ח אבהע"ז כו אות ג, ומה שהביא שם מאגרות הראיה). [דברי הגרע"י שארץ ישראל הוא אתריה דמרן השולחן ערוך נאמרו במקרה שגם ככה אין לאדם מנהג אבות. לכן לדעתו גר שמתגייר בארץ ישראל עליו לקבל את מנהגי הספרדים (יחוה דעת ח"ה לג, חזון עובדיה פסח עמ' פח). וכן כתב שאשכנזי שחזר בתשובה על ידי רב ספרדי מותר לו להמשיך בתפלתו ובהלכות ובמנהגי הספרדים להקל ולהחמיר, קל וחומר בארץ ישראל שזה אתריה דמרן השולחן ערוך (יביע אומר ח"י או"ח סי' ט). עוד חידש הגרע"י שאשה ספרדייה שהתחתנה עם אשכנזי, אף על פי שבבית בעלה האשכנזי אין ראוי לה לבשל אפילו לעצמה אורז וקטניות, מכל מקום כשהולכת לבקר בבית הוריה מותר לה לאכול עמהם, שמכיון שארץ ישראל הוא אתריה דמרן, לא אמרינן שעל ידי נישואיה קבלה עליה כל מנהגי אשכנז לגמרי. ע"ש. ואכמ"ל בדעת הפוסקים בעניין החידושים הנ"ל. אך לא מצינו בדברי הגרע"י שאשכנזי יכול לשנות את מנהגו סתם כך ולנהוג במנהגי הספרדים]. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על הנידון שלנו, והשיב שהיא לא יכולה לנהוג כמנהגי הספרדים, אלא אם כן תתחתן עם ספרדי או תעבור למושב ספרדי. והוסיף שאם היא מתחברת למנהגי הספרדים שתתחתן עם ספרדי. עכ"ד. במקום קושי חברתי שעלול לגרום פגיעה בהתקדמות הרוחנית וכדומה יש מקום לשנות למנהגי עדה אחרת וכל שכן לנוסח אחר בתפילה ובהברה בתפילה, עי' הליכות שלמה תפילה (פ"ה סע' כב, דבר הלכה לז והע' 81), ובשו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' ח) ובמנחת אשר דברים (כב ה).