שלום הרב. אני נמצאת בסביבה שרובה יצאה בשאלה או בדרך לשם לצערי וכל אחת מהן מסבירה שהיא יודעת שעבודת השם זה הדבר הנכון ושהיא יודעת שהיא תחזור לשם אבל כרגע היא צריכה להתנתק לגמרי מכל זה כדי לחזור שלימה ויותר ממקום של אהבה ובעקבות זה יוצא לי הרבה לחשוב על אם זה נכון, אם זה נכון להתנהג כחילוני במשך תקופה כדי לחזור לעבודת השם ממקום טוב ושלם יותר? ועוד שאלה שהיא המשך לזה, האם למצפון שלנו יש יתרון בעבודת השם? האם אנחנו צריכים לפעול ממצפון? ואם לנתק את המצפון אז יוצא שלא עובדים את השם...

שלום רב אחד התפקידים של הכפירה נועדו לאפשר לאומה הישראלית להגיע לעבודת ה' בחירות. אולם הכפירה וחוסר האמונה בכוח הגדול שיש בקרבת ה' ובעשיית מצוותיו היא כשלעצמה מחלה. לפעמים אין ברירה ואדם נגרר להתרחקות מתוך תקווה שזה לא לעולם. אבל זה דומה ללקיחת סמים. לא מתחילים בסמים קלים שמא תגיע לסמים קשים. אנחנו לא יכולים לתכנן את ההתרחקות שלנו וההתרוקנות שלנו מתוך מחשבה שלאחר מכן נזכה להתמלא בצורה נקיה יותר. מה בכל אופן עלייך לעשות? הקב,ה מזמן לך סביבה שאומרת לך את לא יכולה להשאר עם המצוות כמצוות אנשים מלומדה. את חייבת לשמוח ולאהוב את המצוות. לכן כדאי שלא תעברי קוים אדומים ותשארי בשמירת המסגרת. אבל תשתדלי בכל תקופה לקחת על עצמך לגאולם חלק מהמצוות אנשים מלומה שלך ולהפוך את המעשים שלך למעשים שבאים מתוך תודעה , מתוך הבנה, מתוך חויה, מתוך אמונה, מתוך סיפוק, מתוך עצמיות. עלי והצליחי