היי כבוד הרב, אשמח קצת להסבר יותר מפורט (סליחה על הטרחה והחוצפה) פשוט לא הבנתי.. אז האם כשאומרים לילד למשל אסור לך לטפס על זה או למישהו אסור לך לגעת בזה עד שכולם מגיעים או אסור לי לאכול את זה לדוגמה אז זה נדר? או שזה סתם משפט שאם עברת עליו זה כמו לשקר ולא כמו לעבור על נדר? 77 אשמח להבהרה אילו מילים יוצרות נדר?

שלום וברכה, בשמחה רבה. כל שאלות שיש לך לשאול - שאל. אין זה טרחה או חוצפה. אין חשש נדר במשפטים אלו משום שאסור לך לטפס או אסור לי לעשות את זה אינם מדברים על החפץ אלא על הפעולה. יש חשש נדר אם תאמר על החפץ: "האוכל הזה אסור עלי" (שו"ע יו"ד רד א). משפט זה הוא חריג, ובדרך כלל לא אומרים כך, ולכן כתבתי שכשאתה מדבר נורמלי אם אנשים אינך צריך לחשוש שאתה נודר נדרים בלי לשים לב. יש עוד עניין שיכול להיות נדר, אם אדם אומר שהוא יעשה דבר מצוה, למשל: "אני אקרא עכשיו פרק תהלים", מכיון שזה דבר מצוה ממילא זה נחשב נדר גם בלי שאמר לשון נדר. אך למעשה אין צורך בהתרת נדרים במקרה זה, משום שאנו סומכים על התרת הנדרים שעושים בערב ראש השנה, וגם אשה שלא עשתה התרת נדרים בערב ראש השנה יכולה לסמוך על אמירת "כל נדרי" שאומרים בכניסת יום כיפור, שכל הקבלות הטובות שאנו מקבלים על עצמנו בלי שאמרנו לשון נדר - אינם חלים. הרחבה: מה שכתבתי שסומכים על התרת נדרים ועל כל נדרי לעניין קבלות של מצוות כשלא אומרים לשון נדר, כך מבואר בדעת תורה (יו""ד, ריא, ב), הליכות שלמה ראש השנה (א, ט), דרך אמונה מתנות עניים (פ"ז ציון הלכה ס"ק נז). וכן כתב המנחת אשר (שיעור' התרת נדרים בערב ראש השנה) וז"ל: "אך כבר כתבו גדולי הדור דלענין מנהג של מצוה שלא קיבל על עצמו בלשון נדר אפשר לסמוך על התרה דער"ה. כך כתוב בשלמת חיים להגרי"ח זוננפלד (ח"ב סמן ל"ח), כן העיד מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשם החזון איש (אעלה בתמר יו"ד אות מ"ז). ובהגהות מרן הגרח"ק על ספר זה העיד כן בשם אביו הגדול בעל קהלות יעקב, ועיין עוד במנחת שלמה (ח"א סימן צ"א אות כ') ובדרך אמונה (מתנות עניים פ"ז צה"ל ס"ק נ"ז). וכבר קדם לכולם המהרש"ם (דעת תורה יו"ד סימן רי"א ס"ב). וכך נראה להורות למעשה".