שלום וברכה, מה מקור המנהג להישאר עם הטלית לאחר תפילת שחרית של שבת עד הקידוש?

שלום וברכה, לא מצאתי מקור להנהגה זו. יתכן שהנהגה זאת נולדה מכך שאנשים לא רצו לטלטל את הטלית (כי לא היה עירוב או לא סמכו על העירוב), וחזרו הביתה כשהם לבושים בטלית. מכיוון שהיו עם הטלית כבר קידשו עם הטלית, וכמו שמצאנו מנהג קדום לקדש בלילה עם טלית וכך נוהגים גם היום התימנים. למעשה אין זה מנהג מחייב, ומי שרוצה להפסיק לנהוג כן יכול. מקורות והרחבה: לגבי קידוש בלילה מצאנו שנהגו כך בכמה מקומות. זה לשון המשנה הלכות (חלק יא סימן רנו): "וכבר כתבתי דמהאי טעמא יש מקומות שנהגו להתפלל ולקדש ולילך בטלית מצויצת ליל שבת שהוא פלא ולהנ"ל י"ל כיון דמעיקר ליל שבת לילה כיום יאיר וצדיקים שזוכים לאור נעלם מתעטפים בטליתם בליל שבת וכמו ריב"א כמבואר בגמ' אלא שבעונ"ה שהדורות נתמעטין ואין זוכין, אנן לא נהגין אבל עדיין יש הרבה נוהגין כן ותעל"ב וע"כ ישר', ואל תתמה על זה כי בליל יוכ"פ כלנו לובשין טליתים עם ציצית גם בזה"ז והתם ודאי טעמא בעי ולהנ"ל אתי שפיר דבליל יוכ"פ נמי שמדליקין נרות ומוחלין כל העונות לילה כיום יאיר והבן". עוד בעניין המנהג להישאר עם הטלית בליל שבת עד אחרי הקידוש ושכך נהגו מגדולי החסידות ראה בספר דעה חכמה לנפשך (תשפ"ב ד במדבר). אולם בקידוש של יום לא מצאנו מנהג כזה. הגר"ד ליאור שליט"א נשאל (אתר ישיבה): "שאלה: אני נוהג מזה זמן רב ללבוש את הטלית אחרי תפילת מוסף עד לקידוש של שבת. אני לא מחמיר שלא לטלטל, ושאלתי היא אם יש מנהג שכזה, ואם כן - היכן - להישאר עם הטלית עד הקידוש. ואם לא, כיצד עלי לבטל את המנהג הזה? תשובה: אתה לא חייב להמשיך במנהג הזה ואתה גם לא צריך לעשות עליו התרת נדרים, כי המנהג הזה לא מוזכר". עכ"ל.