ערב טוב. בשבת בבוקר, אחרי שכולם חוזרים מבית הכנסת בערך בשעה 10:30 - 10:45, אנחנו אוהבים לעשות קידוש עם כמה קצת עוגות ועוגיות. אחרי זה הילדים לא כל כך רעבים, אז אנחנו עושים את הסעודה בשעה 1 או 2 בצהרים. בחורף זה אומר שכבר לא נשאר זמן לסעודה שלישית. 1. האם יש בזה בעיה? 2. האם אפשר להגיד שקידוש עם דברי מאפה - זה בעצם "סעודה שניה", והסעודה בשעה 1 או 2 בצהרים - זה כבר "סעודה שלישית"?

לכתחילה יש לעשות את שלוש הסעודות דווקא על פת אולם בסעודה שלישית אפשר להקל בעת הצורך (שולחן ערוך אורח חיים רעד, ד וסימן רצא, ה). אם רוצים לאכול פת הבאה בכיסנין בשיעור קביעת סעודה (שיש ליטול ידיים ולברך אחריהם ברכת המזון) יוצאים לכל הדעות ידי סעודה שניה (שמירת שבת כהלכתה נד, לא). יש פוסקים רבים המתירים לצאת ידי חובה גם בפת הבאה בכיסנין שאין בה כדי קביעת סעודה (פרי מגדים אשל אברהם קפח, ט למד כך מהמגן אברהם; ערוך השולחן תקכט, ג; שולחן ערוך הרב אורח חיים קפח, י בהערה; הערת הרב נבנצל בשם הרב אוירבך על סימן רעג, ס"ק כה במשנה ברורה). אבל להלכה כתבו האחרונים שזאת לא האפשרות העדיפה (שמירת שבת כהלכתה נד, לא ועוד) אבל כמו שכתבתי בהתחלה, לכתחילה יש לעשות את הסעודה על פת דווקא. לכן, עדיף שתקנו לחמניות קטנות ותעשו נטילת ידיים ואת הסעודה הגדולה תעשו, כמו שכתבתם, בשעה יותר מאוחרת.