יש ברשותי קורא ספרים אלקטרוני מדגם קינדל המזון. המכשיר עשוי בטכנולוגיה חשמלית של כתיבה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%92%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA#%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94 להבנתי המכשיר פועל עם דיו שמשתנה ע"י חשמל. השאלה האם מותר לפתוח ספרים עם שם ה או אפילו דברי תורה שאסור לאבדם. אשמח להרחבה במקורות כי לא מצאתי מי שעסק בזה. תודה מראש

שלום וברכה, נקדים שאין איסור מחיקת שם ה' הכתוב במחשב, בעיקר משום ששם ה' לא כתוב שם בצורה ממשית (יריעות שלמה פ"י הלכה נא). אמנם בקורא ספרים אלקטרוני הבעיה גדולה יותר, משום שהמכשיר פועל עם דיו ממשי שמשתנה על ידי חשמל. וגם כאשר כבה החשמל של המכשיר עדיין נשאר הדיו על המסך. אם כן זה דומה בעיקרו ללוח כמו לוחות שיש בכיתות לימוד. וכמו שזה בעיה למחוק לוח שכתוב עליו שם ה', כך זה בעיה בקורא ספרים דיגיטלי להעביר דף בספר כאשר כתוב על המסך שם ה'. לכן לכתחילה אין לקרוא במכשיר זה ספרים עם שם ה' כמו תהלים וכדומה. אך אם אין לך דרך אחרת לקרוא, למשל אם אין לך סידור להתפלל או חומש ללמוד ויש לך רק קורא ספרים אלקטרוני אפשר להקל ולהעביר דפים משום שבכל זאת מדובר על כתיבה ארעית מאד ש'נכתב' על דעת למחוק, ולא 'נכתב' בקדושה. ועוד שה'מחיקה' עצמה היא לצורך כתיבה מחדש של שם ה' בדף אחר. מקורות והרחבה: לגבי שם ה' ודברי תורה הכתובים במחשב ופלאפון האריכו הפוסקים בדיניו בכמה ענינים (ראה באריכות בספרים אהל יעקב - כבוד וקדושת ספרים, ואהל יעקב - כבוד ס"ת וספרי קודש, שהביא המון תשובות מגדולי ישראל בנושאים אלו). למעשה נקטו הפוסקים שמעיקר הדין ניתן למחוק את שם ה' ודברי תורה הכתובים במחשב משום שאינו נחשב כתב ואין בו קדושה [ראה אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קעג), שבט הלוי (ח"ז סי' ד), יביע אומר (ח"ד, סי' כ אות ט), יריעות שלמה (פ"י הלכה נא) וכתב שהסכים עימו הגר"מ מאזוז שמותר]. אמנם נראה שקורא ספרים אלקטרוני יותר דומה ללוח טוש, כמו שיש בכיתות לימוד משום שהוא עובד עם דיו שקיים באופן ממשי, שלא כמו בכתיבה במחשב. לגבי לוח שכתבו עליו פסוק שלם בלי שם ה' על הלוח, כתבו הפוסקים להקל ולמחוק את הלוח, משתי סיבות: א. כתבו את הפסוק על דעת למחוק (עין יצחק ח"א, או"ח ה, אות' י-יא). ב. המחיקה היא לצורך תיקון לכתוב שוב על הלוח (תשב"ץ ח"א סי' ב ומובא בפתחי תשובה רפג ב). אמנם בדברי תרומת הדשן המובא בפתחי תשובה (שם) מבואר שיש להקל רק בפסוקים, והדגיש שאם כתבו שם ה' על הלוח אסור למחוק. ובסוף הספר גנזי קודש מובאת תשובה מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל (תשובה עא) וז"ל: "שאלה: למחוק לוח שכתוב בו דברי תורה (כגון בחיידרים) למעשה מקילים אף כדי לכתוב ע"ג דברי חול, האם מותר ומדוע? תשובה: פחמע"ד ". (פוק חזי מאי עמא דבר) עכ"ד. אפשר שהגרח"ק כיוון לדברי התשב"ץ (ח"ג סי' ב) שכתב: "אבל שאר הפסוקים אם אין שם אזכרה, כיון שאין איסורו אלא מדרבנן אפשר להקל להתיר מחיקתן לצורך כתיבת פרשה אחרת. ופוק חזי מאי עמא דבר ומנהגן של ישראל תורה היא והרי הן נזהרין מכתיבת האזכרות ואין חוששין למחיקת הפסוקים". ובספר מפניני הרב (עמ' קצד) מובא שהגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל הורה במקרה שכתבו שם ה' על הלוח שמן הנכון להוריד את הלוח למרתף ולהניחו שם כמות שהוא. והביא הרב שכטר שמועה בשם הגרש"ז אוירבך ששייך לומר בכעין מקרים אלה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ע"ש. בנידון שלנו שאלתי את הרב מנחם פרל שליט"א ראש מכון צומת, והשיב שלפום ריהטא נראה שיש מקום להקל, שהרי אף בלוח גיר או טוש - רגילים למחוק, (אף על פי שזה לא פשוט), ועיקר הטעם הוא משום שהכתיבה היא ארעית. קורא ספרים האלקטרוני הוא צעד אחד יותר טוב, משום שהוא לגמרי ארעי. כל רגע כותבים ומוחקים על ידי הדפדוף. לכן אף שזה לא משובח, נראה שזה בסדר. וציין שלא ראה שהתייחסו לכך פוסקים עם כתפיים רחבות. עכ"ד. שאלתי את הג"ר יעקב אריאל שליט"א והשיב שזה דומה ללוח וזה אכן בעיה. לגבי לוח אמר שהפתרון המקובל במקרה שכתבו עליו שם ה' הוא לא לומר לשרת הגוי שלא למחוק את הלוח והוא מעצמו ימחק את הלוח. שאלתי את הגר"י אריאל אם יש לומר שקורא ספרים יותר קל כי הוא יותר ארעי מלוח, והשיב שצריך עיון. שאלתי את הגר"ד ליאור שליט"א, והשיב שזה דומה ללוח, ואם כתבו שם ה' על לוח למעשה ניתן למחוק, משום שזה כתיבה ארעית. (לכאורה דבריו הם לא כפתחי תשובה הנ"ל שהקל רק בדברי תורה, והחמיר בשם ה', וצ"ע). ועוד הוסיף הגר"ד ליאור שהשם לא נכתב לשם קדושה ולכן אף שראוי להחמיר, ניתן להקל בשעת הצורך. כל טוב!