א. האם מותר לעשות ברכת המוציא בשבת על לחם משנה שהוא לא שלם? ב. והאם במקרה שהוא נראה כלפי חוץ שלם אך בפועל לא שלם מותר? כגון שהחלה נראית כמו עוגה מלבנית ובכל פעם שפורסים עדיין נראית צורתה כמלבן רק האורך מתקצר? האם עדיף לקחת פרוסה במקום חלה שנראית שלימה כלחם משנה?

שלום וברכה, א. נחלקו האחרונים בגדר הדין שלחם משנה צריך להיות שלם. יש אומרים שגם חלה עם חיסרון קטן עד אחד חלקי ארבעים ושמונה מהחלה (שהוא שיעור שמפרישים לחלה) - עדיין החלה נחשבת שלימה. יש אומרים שאפילו כשיש חיסרון פחות מזה החלה אינה נחשבת שלימה (ראה שערי תשובה רעד א). לכן לכתחילה יש להשתמש בחלה שלימה ממש, ולכתחילה אין להוריד אפילו את התווית המודבקת על החלה לפני הברכה (שש"כ נה ח). אך מעיקר הדין ההלכה כשיטה המקילה שחיסרון קטן אינו נחשב חיסרון, וכל שלעיני בני אדם החלה נקראת שלימה הרי שזה נחשב שלם לעניין לחם משנה (הגרש"ז בשש"כ נה כד, וציין שהמנהג להקל בכך, שהרי בדרך כלל רוב החלות הנמכרות הן חסרות במקצת וחסרונן ניכר לכל אדם, וכן ראה פסקי תשובות סי' רעד אות ט). ב. לכתחילה אין להשתמש בחלה כזאת ללחם משנה אם יש לו לחם אחר שלם, אך אם זה מה שיש לו ודאי שזה עדיף מפרוסה. הרחבה: ב. לחם שבטעות נדבק בתנור לחלה אחרת והורידו ממנו את החלק הנדבק, ניתן להחשיבו כלחם שלם לעניין לחם משנה (שש"כ נה ו). ואף מצות מכונה שאופים אותם מחוברות במכונה, ורק לאחר האפייה מפרידים אותם - ניתן להקל ולהחשיבם כלחם משנה (ראה ציץ אליעזר חלק יא כד, חלק יב כה). אמנם שם מלכתחילה אפו אותם על דעת שהם יהיו חלות או מצות נפרדות, ולכן לאחר ההפרדה, נגמרת למעשה הכנת החלה או המצות. לעומת זאת במקרה שלנו מדובר בחלה שנאפתה על דעת להיות חלה אחת, ואחר כך הורידו את השכבות החיצוניות, ונראה שיש להחמיר. ומכל מקום השולחן ערוך (קסח ב) כתב שאם יש לאדם שתי חתיכות של לחם הוא יכול לחבר אותם על ידי קיסם וכך החלה תיראה כשלימה. לפי זה נראה שבנידון שלנו ודאי שזה עדיף מפרוסה שהיא לפחות נראית כשלימה. הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: "לדעתי בחלק השני החלה הפרוסה אינה נראית כלל כשלימה שמקום החיתוך ניכר, ודינה כפרוסה ממש. ואינו דומה לחיבור בקיסם שנראה שלם. אם אין לו שלם יש פוסקים לקחת שני חצאים". כל טוב!