מי שאוכל בכף חתיכות לחם קטנות מעורבות בתוך טחינה, באופן שאין דרך בני אדם לנגוע בפת, האם הוא חייב בנטילת ידים? (בטבול במשקה הפוסקים פטרו במאכל שאין דרך לנגוע, ומה שמצאנו בסימן קסג לחייב מי שמאכילים אותו או שאוכל על ידי כף, זה שייך לדעת המשנה ברורה אף בנטילה לפת, כי מדובר בסוג מאכל שדרך בני אדם לנגוע בו, ולכן יש חשש שמא יגע, אך בכגון הנדון דידן לא מצאנו מקור ברור בפוסקים לחייב נטילה, ויש לחוש לכאורה לברכה לבטלה ויש לעורר על כך. ומה שכתב המשנה ברורה (קנח-י) שאם יש כביצה של פירורין דקין יש לחייב נטילה, יש לפרש שבסתמא דמילתא מדובר בפירורין יבשין שדרך לאכלם אף בידים ולא רק בכף, מה שאין כן לחם שכולו מעורב בתוך טחינה וכיוצא בו, שאין דרך בני אדם לנגוע כלל בפת]. אשמח להכרעה מכבוד הרבנים. בברכה.

שלום וברכה! יש ליטול ידיים בברכה (כאשר יש שיעור לברכה) אף כאשר הלחם מעורב כולו בתוך טחינה וכיוצא בו שאין דרך בני אדם לגעת בפת. נכון הדבר שהקלו הפוסקים בדין דבר שטיבולו במשקה במיני תבשיל שאין הדרך לגעת בהם ביד אלא הדרך לאוכלם בכף שאין צריך נטילת ידיים כמבואר במשנה ברורה (קנח, ס"ק כו). אולם בנטילה ללחם לא הקלו בדבר ולא חילקו בין מצב שנוגע בלחם לבין מצב שאינו נוגע בלחם ואף כשאין חשש שיגע בלחם. ועוד שבענייננו יש בכל זאת חשש רחוק שיגע בלחם. מקורות והרחבה: בדבר שטיבולו במשקה מצאנו שהקילו באופן כזה ולא בלחם. הטעם הוא שלא פלוג רבנן וחייבו תמיד נטילה בלחם ולכן תיקנו נטילת ידיים למי שאוכל על ידי אדם שמאכיל אותו שצריך נטילה (קסג, ב). כתבת לחלק ולומר שאסרו במי שאוכל מחמת מאכיל משום שיש חשש שיגע באוכל מה שאין כן בענייננו שאין הדרך לגעת באוכל. אך באמת לא חילקו חכמים ותיקנו נטילת ידיים גם כאשר אין חשש שהאדם האוכל יגע באוכל, כמבואר בלבוש (שם) ומובא במשנה ברורה (ס"ק ט). לדעת המשנה ברורה (קנח, ס"ק ד) הטעם שצריך ליטול שתי ידיו ולא די ליטול ידו אחת ולאכול עם אותו היד הוא משום שיש חשש שיגע בידו השנייה (ובמקרה שאין שום חשש כגון שיד אחת משותקת רח"ל מותר ליטול ידו אחת). לדעת החזון איש (או"ח כג, ס"ק יג) הטעם שהחמירו בכך הוא משום גזירת 'אוכל מחמת מאכיל' (כלומר - לא פלוג). לכאורה לפי המשנה ברורה שרק משום חשש נגיעה החמירו יש להקל בנידון דידן שאין חשש נגיעה. אולם זה אינו. המשנה ברורה היקל כשאין חשש נגיעה רק בנטל ידו אחת משום שמצאנו דין נטילה בנוטל ידו אחת, כגון שנטמאת ידו אחת באמצע האוכל לפיכך לא חשוב כאוכל בלא נטילה כפי שביאר באז נדברו (חלק יב, סימן ל). מה שאין כן בעניננו שייך סברת לא פלוג אף לדעת המ"ב. ועוד שבנידון השאלה יש בכל זאת חשש רחוק שיגע בלחם.