שלום עליכם הרב. העברנו את ספר התורה שלנו מבית הכנסת לבית, עבור קריאה בו במניין של השכונה. הספר מונח אצלי בבית ומוציאים אותו בשני חמישי ושבת לחצר, לארון הקודש שיש שם. כשהספר בבית הוא מונח על שולחן בחדר המדרגות הפנימיות, ומכוסה בטלית ועליו מפה נוספת. 1. האם זה בסדר כך, או שמחייב ארון? 2. אם צריך ארון האם צריך ארון מיוחד או שאפשר לפנות חלק מארון בגדים ןלהניחו שם? 3. אם נעבירו לחדר מסויים האם החדר צריך להיות ריק מפעילות. כגון שינה,ספורט, או בסלון? בברכה,

שלום וברכה. 1. אם מדובר על חדר מדרגות שהוא נקי מכובד וסגור, מותר. ושיהיה גבוה לפחות 86 ס"מ מהקרקע. 2. אין צורך בארון מיוחד, אלא גם ארון בגדים או חלק ממנו, ובתנאי שיהיה ריק ונקי (וראה בהערה דברי הזוהר הקדוש). 3. צריך שהמקום יהיה מכובד וראוי עבור ס"ת. מותר לישון באופן שהס"ת מונח בצורה מכובדת בארון. (וראה בהערה אם ישנים שם איש ואישה). מקורות: 1. בשו"ע (סימן קל"ה סעיף יד) מבואר שאין מעבירים ספר תורה מבית כנסת לאנשים הנמצאים בבית האסורים. והוסיף הרמ"א: "והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר". וכתב המגן אברהם (סימן קלה ס"ק כב): ז"ל מהרמ"פ אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומי' שרי (ד"מ סי' קמ"ט) משמע מהמהר"ם פאדווה, שאם מניחים את הס"ת בתוך ארון המיוחד בשבילו כפי שנהוג ע"פ רוב בימנו, מותר להביא את הס"ת מביכנ"ס ואף לקרוא בו באותו יום. ובפרי מגדים (אשל אברהם סימן קלה ס"ק כב) ציין לדברי המג"א וכתב: שאין הכוונה דוקא לארון קודש מיוחד של הס"ת, אלא "הוא הדין מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון". ולפי דבריו אין צורך בארון קודש מיוחד, אולם צריך להכין מקום מכובד להניח בתוכו את הס"ת כגון חביות שכנראה נהגו להניח בהם את הס"ת כאשר היו מעבירים אותו ממקום למקום. 2. ע"פ האמור לעיל, אין להניח ס"ת בבית על השולחן אף אם הוא מכוסה בטלית, אלא צריך להניחו במקום סגור. וגם ארון בגדים ריק ונקי יכול להתאים לכך, ובתנאי שיהיה ריק ונקי. יש לציין שגם כף החיים (שם ס"ק פ"ג) ציין לדברי הפרי מגדים. אך הוסיף שכל ההיתר הוא דוקא לדעת רבנו הרמ"א, אך לפי הזוהר הקדוש אסור. וז"ל: "וכ"ז הוא לפי דברי מור"ם ז"ל אבל לפי דברי הזוה"ק שכתבנו לעיל או' ע"ד שאמר דאפי' מבי כנישתא לבי כנישתא אחרא אסור אף בכה"ג אסור דהא בבי כנישתא איכא מקום מוכן ואפ"ה כתב לאסור" (וראה כה"ח שם סקע"ד ובפסק"ת קל"ה הערה 158 אופנים שגם לזוה"ק יהיה מותר). 3. בשו"ע (יורה דעה רפב סעיף א) כתב מרן: "חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת. ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר. ולא ירוק כנגד ספר תורה. ולא יגלה ערותו כנגדו. ולא יפשוט רגלו כנגדו. ולא יניחנו על ראשו כמשוי. ולא יחזור אחוריו, אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים, אלא ישב לפניו בכובד ראש וביראה ופחד, שהוא העד הנאמן על כל באי עולם, שנאמר: והיה שם בך לעד (דברים לא, כו), ויכבדנו כפי כחו". ואם כן יש להניחו במקום סגור הגבוה לפחות עשרה טפחים (כ86 ס"מ). וכתב במשנה ברורה (סימן רמ ס"ק לג): "ואם הארגז גדול שמחזיק ארבעים סאה והוא אמה על אמה ברום שלש אמות חולקת רשות לעצמה וא"צ לפרוס עוד כסוי על הארגז ויש מחמירין בזה אכן אם מחובר לכותל במסמרין לכו"ע יש להקל". כמו כן מבואר בשו"ע (או"ח סי' ר"מ ו'), שבית שיש בו ס"ת אסור לשמש בו מיטתו אלא אם כן עושה הפסק מחיצה. וכן פסק מרן השו"ע (יורה דעה הלכות ספר תורה סימן רפב סעיף ח) ביתר פירוט: "בית שיש בו ס"ת לא ישמש בו מטתו עד שיוציאנו. ואם אין לו מקום להוציאו, יעשה לפניו מחיצה גבוה עשרה טפחים. אבל ע"י הנחת כלי בתוך כלי שאינו מיוחד אינו מותר אלא בתפילין ושאר כתבי הקדש וחומשים, אבל לא בס"ת, והרמב"ם מתיר אף בס"ת. ואם פירש טליתו על הארגז שמונח בו, חשוב ככלי בתוך כלי". בברכת התורה,