יש לי שאלה בברכה על מצה עשירה (מה שנקרא egg matzos באנגלית) שכנראה קובעים סעודה עליהם. אשכנזים מברכים המוציא על מצה רגילה למרות שהיא מאפה קשה גם כאשר לא קובעים סעודה עליהם. גם בנידון שלנו למרות שמצה עשירה (egg matzos) קשה וגם מתוק קצת, לכאורה יהא נחשב כפת הבאה בכיסנים היות וייעודו לקבוע עליו סעודה. האם זה נכון? מה הברכה על מצה עשירה (מה שנקרא egg matzos באנגלית) לאשכנזים ולמה? תודה מראש

יש שלושה סוגי פת שברכת מזונות: 1.בצק שממלאים אותו, כמו עוגיה עם מילוי. 2. דבר שנפרך, כמו ביגלה. 3. כשהבצק מתוק. ונחלקו השולחן ערוך והרמ"א, האם מספיק מעט מתיקות או שצריך שרוב החומרים (מלבד הקמח) יהיו מתוקים. העיקרון המשותף לכל הטעמים הוא שככה לא מכינים לחם ולכן הברכה אינה "המוציא". מצה רגילה היא נפרכת (הטעם השני) ולכן ראוי היה לברך עליה "מזונות". בפסח כולם מודים שברכתה "המוציא" מאחר והיא ה'לחם עוני' של פסח. לאחר פסח נחלקו, יש אומרים שהיא חוזרת לדין המקורי וברכת "מזונות". כך פוסק החיד"א, אולם יש אומרים שיש להמשיך ולברך עליה "המוציא". והטעם, שמאחר וברכו עליה בפסח "המוציא", הרי שהיא חשובה וכל השנה ראוי לשמור על הברכה הזו. ויש מסבירים (ציץ אליעזר חלק יא, יט) שברכתה "המוציא" משום שככה עושים את הלחם הזה. אם כן, כל השנה ברכתה "המוציא". כך נהג גם הרב עובדיה יוסף בתקופה שאכל מצות ללא לחם. אבל מצה עשירה ברכתה "מזונות" בגלל הטעם השלישי. ובמצה עשירה אין מים בכלל אלא רק מי פירות. לכן, גם לאשכנזים ברכתה "מזונות" ו"על המחיה" כל השנה. במקרה שאוכלים ממנה כמות גדולה או כשערב פסח חל בשבת ועושים עליה את הסעודות, ברכתה "המוציא", כמו כל פת הבאה בכיסנין.