רבי לוי יצחק מברדיטשב מכר את כל העולם הבא שלו לעגלון, וכשהבן שלו שאל למה עשה את זה הוא העיד שבזכות זה יקבל מהשם פי 2 מהמצוות שעשה כל ימי חייו, אבל מצד שני יש גבירים שקונים בכסף את העולם הבא של צדיק אחר וחותמים על זה בשטר עדות. איך זה מסתדר? אם אנחנו נותנים זכויות לאדם אחר נקבל לכאורה פי 2 מהשם או שהפסדנו את המצוות שלנו?

שלום וברכה, נקדים שלענ"ד אין לסמוך על סיפורים אלו שכן המשנה אומרת משנה (אבות פרק ב, א): "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות", אנו בני האדם איננו יודעים מהו שכר המצוות ואיזו מצווה היא יותר גדולה ואיזו פחות, וכ"ש האם כל המעשים שעשה הצדיק ביחס למכירת העוה"ב לצורך המצווה אותה רצה לקיים. ועוד ששאלה זו האם האדם יכול למכור את העולם הבא נשאלה לרב האי גאון, ודבריו מובאים בשו"ת מהר"ם אלשקר (סימן קא): "כך ראינו כי דברים אלו דברי הבל שאין לסמוך עליהן ואיך יעלה על לב כי שכרו של זה של מעשים טובים שעשה זה לזה והלא הכתוב אומר צדקת הצדיק עליו תהיה וכן אמר ורשעת הרשע עליו תהיה כשם שאין אדם נתפס בעון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות זולתו היחשוב כי מתן שכר של מצות דבר שישאהו אדם בחיקו וילך כדי שיתן זה מתן שכרו לזה ...". וכן האריך בשו"ת משיב דבר (חלק ג סימן יד), ופני יהושע (קידושין דף כט.) מסביר את סדר המשניות במסכת קדושין, המסכת הפותחת בקנינים של ממון ולבסוף מדברת על ערך המצוות, ובתוך דבריו מפורש שלא ניתן לקנות עולם הבא אלא ע"י קיום מצוות: "דרבינו הקדוש לאחר שסידר כל קנינין שבעולם במה נקנין ושיש חילוק בכמה דברים בין קניין האיש לקניני האשה כגון האי דריש מכילתין ובין עבד לאמה וכל זה בקניני העולם הזה חזר לפרש קנין העולם האמיתי דלעולם הבא שאינו נקנה בשום דבר מהקנינים הקודמין שקונין קניני העוה"ז אלא בשכר קיום המצות כדאיתא במשנה דסוף פירקין כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ונוחל הארץ והיינו עוה"ב". לסיכום, מדברי הגאונים והגדולים הנ"ל, אנו למדים כי השכר בעולם הבא הוא ע"פ מידת ההתאמצות של האדם לקיים את המצוות, ולא ניתן לקנות מצוות "בנזיד עדשים". בברכה,