מתי קמים מאבלות שבעה שמתבטלת בעקבות חג סוכות?

א. אם נהגו אפילו מקצת אבלות קודם לחג, החג מפסיק ומבטל את אבלות שבעה. ב. כדי שיוכלו להתארגן לחג, מותר להתקלח ולהתלבש סמוך לשקיעה קודם כניסת החג, וכן המנהג הרווח בקרב בני אשכנז וחלק מבני ספרד. ובשיעור סמוך לשקיעה, יש נוהגים להקל מפלג המנחה, יש נוהגים שעה, ויש נוהגים סמוך ממש (פחות מחצי שעה). עם זאת יש ספרדים שנהגו להמתין עד השקיעה כדברי מרן המחבר, אלא אם כן מדובר על ערב שבת כמו השנה, שאז מותר להתרחץ סמוך לערב. ג. לגבי ערב פסח וערב יום כיפור ראה במקורות. מקורות והרחבה: מרן השו"ע (יו"ד שצ"ט ה' ואו"ח תקמ"ח י') סתם כדעת הראב"ד, שמותר לכבס בערב הרגל כיון שלא ניתן לעשות זאת לפני, ועדיף לעשות כן מחצות היום כדי שיהא ניכר שעושה כן מפני הרגל, אך לרחוץ אסור, כיון שיכול לרחוץ ברגל. אך הוסיף ביש אומרים את דעת הריב"א והמרדכי, שמתירים לכבס ולרחוץ, אך דוקא סמוך לחשיכה, שיהא ניכר שעושה כן מפני הרגל. הרמ"א כתב שנוהגים כדעה שניה. וכיון שע"פ כללי השו"ע הלכה כסתם, לכן יש מבני ספרד שנוהגים להמתין עד חשיכה, אלא אם כן מדובר על ערב שבת כמו השנה, שאז גם לדעת המחמירים מותר להתרחץ סמוך לחשיכה. מאידך רוב הפוסקים כתבו שכבר סמוך לחג מפסיקים את מנהגי אבלות שבעה. ובשיעור הזמן הסמוך, ראה מ"ב (תקמ"ח סקמ"ב) שכתב שתי שעות סמוך לערב, ובשש"כ (מ"ג הערה ס"ו) כתב בשם הגרש"ז אויערבך שזהו לפי שקיעה של ר"ת אך לפי מנהגנו כגאונים שהשקיעה לפי השמש הנכסית לעינינו, לא ניתן לקבל שעתיים קודם לכן אלא מפלג המנחה, וראה גשר החיים (כ"ג ג' א'), ובצרור החיים (אות רכ"ח) כתב שעה קודם ובאות ר"ל כתב פלג המנחה. ומה שכתבנו חצי שעה, כיון שגדר "סמוך" ברמב"ם ובשו"ע, היינו חצי שעה (כגון תפילת נעילה שכתב השו"ע תרכ"ג ב' סמוך לשקיעה וכתב בשעה"צ סק"ב היינו חצי שעה). יש לציין שכל האמור מתייחס לביטול דיני שבעה ולא לביטול דיני שלושים כגון תספורת (ש"ך שצ"ט סקי"ד). בערב פסח כיון שכבר מחצות היום חלים דיני החג, כל דיני אבלות מפסיקים משעה זו כולל רחיצה, ובשאר חגים סמוך לשקיעה כאמור (צרור החיים ר"ל, ועיין שו"ע שצ"ט סע' י' שאח"כ חג הסוכות מבטל מהאבלים גזירת שלושים, והוא הדין לשאר חגים סמוכים). ובערב יום כיפור אפשר להתרחץ סמוך לערב אף קודם תפילת מנחה (דרכי משה יו"ד שפ"ד ג'), ולאכול סעודה מפסקת על גבי כיסא (פת"ש שפ"ז סק"א). בשורות טובות,