שלום וברכה. א. שמעתי שיש עדיפות לאמירת תיקון חצות מאשר סליחות עם הציבור, האם זה נכון? ב. האם יש מזמורים עיקריים באמירת תיקון חצות, שניתן לומר אותם למי שאין לו פנאי כל כך? ג. מה לגבי אמירת תיקון חצות או תפילת ותיקין?

שלום רב. א. הפוסקים כתבו שמי שאינו יכול לקיים את שניהם יש עדיפות בעת הצורך לומר תיקון חצות, אולם נראה שהכוונה למי שנוהג לומר כראוי את סדר תיקון חצות של רבנו האריז"ל. ב. המזמורים העיקריים בתיקון חצות הם: "על נהרות בבל", ו"מזמור לאסף" שבתיקון רחל. ג. לגבי תיקון חצות ותפילת ותיקין מה עדיף, ראה במקורות. מקורות: א. כתב באור לציון (ח"ב מ"ה י"ט) שעדיף לומר תיקון חצות מאשר להשכים לתפילה בהנץ החמה (וכן כתב בילקו"י סי' א' דיני תיקון חצות), וכל שכן שעדיף מאמירת סליחות ראה ילקוט יוסף (סי' תקפ"א). ולכאורה יש לתמוה שהרי תפילת ותיקין לחלק מהראשונים זה לעיכובא וזהו דינא דגמרא ונפסק בשו"ע, לעומת זאת אמירת תיקון חצות על אף חשיבותה וכפי שכתב השלה"ק שכמעט ואין פרשייה אחת בזוהר שמדברת על מעלתה, מכל מקום לא הביאה מרן אלא כתב שטוב להיות מיצר על החורבן ואולי זו כוונת הזוה"ק. כמו כן לכאורה ניתן לקיים תיקון חצות על ידי תפילה קצרה או אפילו מזמור אחד (עיין שו"ת שלמת חיים סי' א'), וכפי שנהוג בחסידות אשלג ובכמה קהילות שהעיקר זה להיות מיצר על החורבן מעומקא דליבא ולאו דווקא בסדר שתיקן קדוש ה' מורנו האריז"ל. ואכן שהעלתי שאלה זו לפני הג"ר שריה דבליצקי זצוק"ל, הוא אמר לי שאכן עדיף להתפלל בהנץ החמה כיון שזהו דינא דגמרא. ונראה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ובלבד שיכוון לבו לשמיים. ב. לגבי המזמורים העיקריים בתיקון חצות, משמע מהזוה"ק (מדרש רות) הובא בסידור יעב"ץ (סדר תיקון חצות ח') שהעיקר הוא: "על נהרות בבל" ו"מזמור לאסף באו גוים בנחלתך", וכן כתב בשו"ת שלמת חיים (שם) שאמירת תיקון חצות הוא מהדברים אין להם שיעור והעיקר המזמורים הנ"ל. ראה כל זה בספר תורת הישיבה (עמ' קי"ח), וכתב שם שכן אמרו לו הרה"ג בעל המשנה הלכות ובעל הרבבות אפרים זצ"ל. שנזכה לבניין בית מקדשנו במהרה,